*הידעת ? נחש פיטון יכול לטרוף חמור
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1709029
[סרטון] נחש פיטון טורף ילד קטן
*הידעת ? נחש פיטון יכול לטרוף חמור
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1709029
|
|
חחחחח הסרטון הזה קרע אותי הוא פתאום קופץ לו לראש
הלסתות שלו לא מחוברות..
זה מה שנותן לו את היכולות האלה
ופאק איזה סרטון חולנייייי
בטח הילד עשה לו משו רע
לא..נכתב במקור על ידי cubamail
זה נחש אין לו רגשות הוא פועל מתוך התקפים של הרגע להרגע
נערך לאחרונה על ידי Ori; 04-09-2009 בשעה 00:11.
מזה השקר הזה. הוא בעל חיים הוא פועל על פי אינסטינקטים-הוא מרגיש מותקף אז הוא תוקף.
האינסטינקטים שלו, לא משולים לרגשות וזה בדיוק מה שהסברתי פחות או יותר..
ואם תצפי בסירטון את תוכלי לראות שאין שום דבר שמעיד על כך שהוא צריך לתקוף אותו ומה שבטוח שהילד הקטן לא איים עליו בשום צורה..
בכל מקרה זה ממש לא שקר, לרוב לפעולות שחיות מבצעות איאפשר למצוא הצדקה, במיוחד אצל טורפים קיימת התופעה הזאת.
נערך לאחרונה על ידי Ori; 04-09-2009 בשעה 00:17.
הילד יושב עליו, מה לא יעצבן אותו?
ואיזו הצדקה אחרת יש מאשר שהם מחפשים אוכל?
שוב זה מה שאני טוען.
וחוץ מזה תהי בטוחה שזה לא מאיים על הנחש אולי קצת מציק אבל שוב אין הצדקה למעשים של טורפים בפרט, הם פועלים מתוך מקור של חוסר הגיון.
נערך לאחרונה על ידי Ori; 04-09-2009 בשעה 00:29.
אתה מדבר על היגיון אנושי. אני מדברת על ההיגיון שלהם.
מבחינתם הם לא צריכים סיבה לתקוף. הם רואים טרף אז הם יוצאים עליו.
אלא אם זה חיות שבויתו וחינכו אותן לתקוף בלי סיבה או התעללו בהן.
אני לא יודע על פי אילו אמות מידה את פועלת אבל היגיון הוא הגיון אין חלקה בין המינים והזנים.
ואם כבר עשית הפרדה אז אין חינוך אצל החיות יש אינסטינקט בסיסי שזה האלמנט של החוסר היגיון
נערך לאחרונה על ידי Ori; 04-09-2009 בשעה 00:37.
בטח שיש הבדל בין היגיון. אפילו בין אנשים יש.
מבחינת מישהו זה הגיוני לצאת לרחוב עם תחתונים ומבחינתי זה לא.
מבחינת מישהו להרביץ למישהו כי הוא התחיל עם חברה שלו זה הגיוני ומבחינתי לא.
חח לא..
את מדברת על נורמות
אני מדבר על הגיון שני דברים שונים לגמרי.
הנה ההסבר על הגיון מויקיפדיה (אין לי כוח להתחיל להסביר לבד)
לעומת זאת הנה ההסבר על נורמות חבריתיות מקובלות:היגיון/לוגיקה
לוגיקה, או תורת ההיגיון (שם מקובל נוסף הוא שכל הישר), היא ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
במקורה הייתה הלוגיקה ענף של הפילוסופיה, אולם במהלך מאתיים השנים האחרונות חלו התפתחויות רבות בתחום הלוגיקה הפורמלית שהינה כיום, בנוסף לפילוסופיה, גם ענף של המתמטיקה הנקרא לוגיקה מתמטית. הלוגיקה משמשת כבסיס התאורטי המרכזי למדעי המחשב.
את היסודות ללוגיקה הניח אריסטו, שטען למעשה שתי טענות מרכזיות, עליהן מבוססת הלוגיקה הקלאסית (או הלוגיקה הדו-ערכית):
- כלל הסתירה: ביטוי שטוען טענה והיפוכה בהכרח שקרי (לדוגמה: "דני אוהב ללכת לבית הספר וגם דני לא אוהב ללכת לבית הספר"). במילים אחרות, לא יכול להיות שטענה מסוימת תהיה גם נכונה וגם לא נכונה בו זמנית.
- כלל השלישי מן הנמנע: כל טענה היא בהכרח אמתית או שקרית, ואין אפשרות שלישית. לא תיתכן טענה שאינה אמת ואינה שקר, ולכן ביטוי כגון "או שדני אוהב ללכת לבית הספר או שדני לא אוהב ללכת לבית הספר" יהיה בהכרח נכון (משום שאחד החלקים של המשפט חייב להתקיים).
שתי טענות לכאורה טריוויאליות אלו הן הבסיס עליו השתיתו פילוסופים את טיעוניהם במשך אלפי שנים. כלל הסתירה מאפשר להראות את אי תקפותו של טיעון כאשר ניתן להסיק ממנו דבר והיפוכו. כלל אי-קיום ערך ביניים מאפשר להסיק שטענה מסוימת נכונה אם מוכיחים שהיא אינה לא נכונה (או להפך).
טיעונים אלו אינם ברורים מאליהם ואינם בהכרח נכונים בכל הקשר. לדוגמה, ישנם משפטים וטענות שאנו משתמשים בהם בחיי היומיום שאין להם בהכרח תשובה מוחלטת של "אמת" או "שקר", אולם טיעונים שכאלה אינם טיעונים לוגיים קלאסיים. ישנם ענפים חדשים יחסית של הלוגיקה, כגון "לוגיקה עמומה" (Fuzzy logic) העוסקים בטענות שאינן אמתיות או שקריות באופן חד משמעי.
הלוגיקה המתמטית, הידועה גם בשם "לוגיקה סימבולית", נותנת כלים לבחון את אמתותן של טענות באופן מסודר באמצעות ביטויים סימבוליים הדומים לנוסחה מתמטית.
קריאה מהנהנורמה
בסוציולוגיה, נורמה מהווה עקרון חברתי, פורמלי או לא פורמלי, הקובע את ההתנהגויות ודרכי החשיבה הראויות והמקובלות, ואת אלה הפסולות בחברה מסוימת. נורמה אינה בהכרח חוק משפטי או כלל שאין עוררין עליו, והיא תלוית הקשר בדומה למוסר. משמע, מה שבחברה מסוימת הוא נורמטיבי, לא בהכרח נורמטיבי בחברה אחרת. עם זאת, נורמה חברתית מבטאת קונצנזוס (חלקי או מלא). הנורמות החברתיות הן תשתית להמשך פעילותו התקינה של הסדר החברתי.
נורמה משקפת תבניות התנהגות המצופות בחברה מסוימת, מקבוצות ויחידים. נורמה היא, למעשה, אמונה משותפת לגבי מהו "נורמלי" בחברה, כך שמי שאינו עוקב אחר הנורמות מוענש על ידי הפעלת סנקציות ותיוג שלילי.
נורמות הזוכות למעמד חשוב בחברה מסוימת, יכונו מנהגים. הפרה של אותם מנהגים תגרור סנקציות אשר יכולות להיאכף על ידי חוק. לנורמות חברתיות לא חייב להיות צידוק או מקור רציונלי, כאשר עם הזמן נורמות מסוימות יכולות להשתנות ולאבד את משמעותן המקורית. במובן זה, נורמות הן תלויות הקשר ומקום.
יש לפחות שתי סיבות ליציבותן של נורמות: האחת, אנשים עוברים תהליך של סוציאליזציה, חינוך לנורמות, ורוב האנשים לא יתנגדו להן עקב תהליך זה. שנית, גם אם אינדיבידואלים לא ירצו למלא אחר נורמות מקובלות, הם עדיין יעשו זאת כי זה תואם את האינטרס שלהם, או עקב חשש מעונש.
בסיטואציות חברתיות, למשל פגישות עבודה, נורמות אינן גלויות אלא מיוצגות כחוקים לא פורמליים השולטים על התנהגותו של האינדיבידואל. הנראות של נורמות היא בעיקר, כאשר הן מופרות על ידי יחידים או קבוצות. זה בולט במיוחד בעת מפגש בין אנשים מתרבויות אחרות, אשר אינן מכירים די הצורך את הנורמות והמנהגים בתרבות של האחר.
דוגמה מעניינת לנורמה היא שיתוף קבצים המוגנים בזכויות יוצרים ברשת. מצד אחד, מדובר בשבירת חוק, הגוררת גם סנקציות המופעלות כנגד הגולשים המורידים קובצי מוזיקה, סרטים וכדומה. מאידך, להוריד קבצים מסוג זה באינטרנט אינו נחשב כדבר לא נורמטיבי על ידי קבוצות גדולות של משתמשים, מה שהופך התנהגות זו לנורמה המשותפת לרבים.
נערך לאחרונה על ידי Ori; 04-09-2009 בשעה 00:49.
אני מניחה שאתה לא באמת חושב שאני אקרא את זה חח
בעיקר לא בשעה הזאת של הלילה.
בוא נסכם בזה שאתה צודק סבבה? (:
לא אני לא רוצה לסכם את זה ככה אני באמת מנסה להבאיר נקודה.
אין כל הצדקה מעשית למעשים של טורפים בגלל שאין להם את הבינה בה ניחנו האנשים בזה את צודקת אבל מהות ההגיון לא שונה אצלם גם פשוט אין להם מערכת של נורמות חברתיות שמשלימות את הפער של ההגיון, ולכן אין סיבה להאשים לא את הילד ולא את הנחש במתרחש מה שכן, אפשר להסיק שהנחש פעל מתוקף חוסר היגיון וחוסר רציונליות, אבל בגלל שהוא אינו אדם לא ניתן להאשים אותו על מעשיו.
נערך לאחרונה על ידי Ori; 04-09-2009 בשעה 00:53.
הרשאות פרסום
