הזוג השורד: אכזריות (בלתי) נסבלת



עם הדחתו של האיש והריבועים, טל אנגלנדר, הזוג מתפנה להגות בטעמי המשחק.
האם גבולות טוב הטעם נחצו על ידי זיו, ואולי הוא פשוט עושה מה שצריך לעשות ב"הישרדות".
וגם, הטוק אנד שואו במלואו. בובלילנד


בן זגגי ונועה רובין | 5/11/2009 9


נועה: בוא נשים הכל על השולחן, בוא נהיה ישירים,
בוא נעביר צמרמורת בגבם של כל אלה שחשבו ש"הישרדות" הוא משחק של בני אדם.
מוכן? רגע, לפני כן, תן לי לזעוק את זעקת האושר - יש!
המשחק התחיל, שוב (כבר אמרתי פעם שהוא התחיל? טוב, עכשיו זה על אמת!).



זיו מוביל לניצחון צילום: גיא קרן


את הפרק הזה של "הישרדות" חתמתי בתחושה מעורבת. מצד אחד, וואו! הנה הדרמה והמשחק לו ציפינו.
בוקר טוב לכולם, המורה זיו בכיתה, בא לחנך את חנוך ואת כל המשפטנים בהווה
והמשפטנים בעתיד ונשותיהם הרכות והמתוחות.
מצד שני, ברררר, פחד, וולגריות, טרור. טרנטינו, הליהוק הבא שלך כבר כאן.


בגלל שצפויים לנו עוד שבועות ארוכים על האי, אני מוכנה לחתום בעיוור על הסעיף הראשון.
דרמה ואסטרטגיה הם הדברים ש"הישרדות" בנויה מהם.
כל אחת מאיתנו תשמח לראות על המסך שורות של חתיכים מסוקסים עם ריבועים מושלמים וחיוך צחור,
אבל כשהם סתם מקשקשים מדי פעם איזה משפט תמים אל מול המצלמה (טומי),
או קוטפים קוקוסים תוך הרצאות על סבלנות וסובלנות (טל א.),
בשלב מסויים הצורך במישהו שיטלטל את המשקולות הופך חם ודחוף מאד.


ולפני שאתה אומר לי שזה נורא ואיום לומר שזיו הוא הדבר הכי מעניין שצמח מ"הישרדות",
אני מצהירה שקשה לי עם סגנון הדיבור הנורא שלו ממש כמו שלטל א' היה קשה.
ויותר מכך, לחנוך. כצופה, אני נאלצת לנשום עמוק,
ליצור אגרופים של איפוק ולחכות שמישהו יטלטל את זיו בחזרה עם איזה ספנק קטן על המצפון.
כי בדיוק כמו שזיו אמר בדרך הגועלית שלו וטלכו הסביר בבהירות אינטיליגנטית עד אין קץ -
זה משחק על כסף, על התקדמות למעלה, על להיות השורד האחרון.


בן: האם היה צריך להשאיר את אנגלנדר כי הוא מאמי שמביא קוקוסים,
או שהמטרה מקדשת את האמצעים ואפשר להעיף איתו.
עם ישראל, או לפחות ה-15 אחוז רייטינג שבו, יתחלק בסוגיה שווה בשווה, קרב בין הצדקנים לריאלים.
למי איכפת כמה חיוני היה הבחורון המוזהב. אנחנו מדברים על מיליון דולר,
והעובדה שטל א. לא נדבק בלכלוכיאדה ה"זיווית",
תקנה לו אולי מקום טוב יותר בגן עדן או בתור לסופר. לא יותר מזה.


נדמה שזיו וטלכו (או טוק אנד שואו , תחליטו אתם) מתחילים לקלוט שהזחיחות הולכת לעלות להם ביוקר.
בהתחלה הם זממו על שני אחוזי הרייטינג של נעמה קסרי,
אבל אם שמשון ויובב לא יתעשתו במהרה, זה ייגמר מקסימום בביצוע מחודש לפינוקיו.
מה שבטוח זה שהעצבים במוסאקה מאד רופפים -
הרבה עימותים, קללות וצעקות מהזן הנמוך (רובן של זיו).
כמו שמשה דן אהב להגיד: בואו נודה באמת. זה מה שעם ישראל באמת רוצה לראות,
רגע לפני שהוא רץ להתלונן בברזיות שכבר אין היום ערכים.



זכות הווטו. שווה את המילים הלא יפות? צילום: גיא קרן


שירת הברבור


בן: בחור טוב, טל אנגלנדר. יש שיגידו מושלם (אביגיל).
אבל המושלמים בדרך כלל לא זוכים ב"הישרדות".
מקסימום מסיימים כחברים הראשונים בחבר המושבעים,
רק כדי לחייך בשיניים צחורות במועצת השבט האחרונה ולאחל בהצלחה למליונר הבא.



אנגלנדר. עם מצפון קונים בסופר, לא בפיליפינים. צילום: עדו לביא


תדמית הזהב של עורך הדין נסדקה קצת אתמול,
כשטל א. נגח במוסכמות על כמה פירורי כומין. לא שאנגלנדר לא צדק.
במצב הפיזי של כולם, המרק הסודי שהתקינו צמד הלי-לות יכול להכעיס כל אחד,
אפילו אם מדובר בקצת מים, קורט מלח, טיפין של פלפל ובטח גם איזה קמצוץ של קישוא, אבל הרעב,
הגב אל הקיר וגם הצורך להיות עם טכנאי חברת חשמל עצבני 24 שעות ביממה,
גרמו לו כנראה להזדהות יתר על המידה עם זיו ולשחרר לרגע


את הבובליל שבתוכו.


האם להפסיק לספק קוקוסים לשבט, כשהוא יודע שהוא בדרך החוצה?
זיו כבר מזמן היה תופס נישה על סלע ומסתכל לקוקוסים בלבן של העיניים, אבל לאנגלנדר לא היו ספקות.
והאמת, גם לנו לא. בסוף עוד קיבלנו הצצה נדירה לפרקליט שקבור בטל,
זה שאם היה צץ קצת יותר, אולי היה נשאר.
אבל נאום הריגשי לחברים עם המצפון (יש עוד איזה שניים כאלו)
לא עזר וקיבלנו הדחה כפולה: טל השחקן וטל הבנאדם.


נועה: אנגלנדר הוא נופת הצופים והצופות של "הישרדות". גבר משכמו ומעלה, וגם למטה.
אבל התמימות שמאפיינת אותו (וגם את טומי, בהקשר הזה) גורמת לי לגחך מולו בהשתאות.
נו באמת, איפה אנגלנדר חשב שהוא נמצא? מי החכמולוג שאמר לו שצריך להיות כנים ב"הישרדות"?
מי ייעץ לו לפצוח בריבים על טיבו של מרק דלוח וגנוב? ובעיקר,
מי שכח להגיד לו שלהיות בן אדם מקסים לא מספיק כשמסביבך חגים צמד כרישים שאוהב לעשות בלאגנים.
נתראה במושבעים, חביבי. ותלבש חולצה.



מועצת שבט דרמטית. צילום: גיא קרן


שתישאר צמיד לנצח


בן: שלום צמיד וטו יקר, התגעגענו אליך.
האמת, לא ממש. די חשבנו שנפטרנו ממך,
כשגיא זוארץ וה"חברים" הינדסו לנו איזו משימת דו קרב הזויה ומעט דבילית,
שבה צריך לנצח בצבר של תחרויות כדי להרכיב פאזל, שאולי ביום מן הימים יתברר כחסינות.


אבל כשראינו את ליעד, וכמובן את שי מלך הקלישאות,
מפליאים בשבחך ואומרים שיש לך כח עצום,
כזה שכנראה מעורר רעידות אדמה - נזכרנו ונשמנו לרווחה.
היינו מסתפקים רק במשימה אחת, ועדיף שלא כזו שנותנים לילדים בקייטנה בכפר בלום,
אבל העיקר שהכח העצום שלך חזר.
אפילו אם הוא כנראה לא יהיה משמעותי במאזן הכוחות הנוכחי, ואולי בכלל.


נועה: אולי ימציאו לנו בבית לחצן וטו, שבכל פעם שיש איזה טוויסט טיפשי נוכל ללחוץ עליו ולהעביר קדימה?
או אפילו לבטל אותו? וטו על וטו שמטיל וטו על השמטו. בא לי כזה. אבל לשי בא יותר.


עשו לנו את הפרק


נועה: הכי קל לבחור בזיו, בכל זאת - הוא התעצבן שוב, ועשה קצת דרמה,
ובחש בקלחות הכי עמוקות, ועשה מניפולציות וכל זה. אני בחרתי בחנוך.
אותו רגע של טלטלה מאומצת על סולם החבלים היה הרגע שבו חנוך הוכיח את החוזק הנפשי העצום שלו.
אותה גבורה של להתמודד עם כל המכשולים, אלו שבראש, אלו שבלב, אלו שבגוף, קנתה אותי ועשתה לי עור ברווז.
לא משנה מה יקרה עם חנוך במשחק הזה, מדובר בשורד אמיתי.


בן: מה יותר גרוע? האם ללחוץ יד לשקרן, או לא ללחוץ יד לאדם שמושיט לך אותה.
כיף לדבר על ערכים מול המצלמה, ואז להגיד שליאורה לא יציבה והחיים של זיו דפוקים.
אנגלנדר עשה את הפרק, חנוך עשה לי את האפקט ההפוך.
מבחינתי שיתפוס פינה שקטה על האי עד הפינוי הצפוי לווילה.


בעשר מילים
נועה על הדס: במשחק השחמט הזה שנקרא הישרדות,
לפעמים צריך לקפוץ מהלבנים לשחורים.


בן על טלכו: בוקר טוב עולם, מה שלום כולם.
אני מושך את החוטים


לתשומת לב הזכייניות: טוק אנד שואו


"תוכנית טלויזיה במקום 'שורדות בבית', שני אחוזי רייטינג - "טוק אנד שואו". אתה טוק, אני שואו.
שעה שלמה, מעט פרסומות, דברים מחיי היומיום. אתה נותן תוכנית משעה ארבע עד חמש, לפנים.
מדבר נמוך, מדבר ישירות, מדבר לעניין ולא פלספן: מה גבהת? מה רזית? מילקשייקים, שמה-מילקשייקים.


אני רוצה ארוחת שחיתות, עבדאן.
בוא תבשל לי פה ארוחת שחיתות - 1,500 קלוריות, לא רוצה ארוחה מזולפת לצלחת.
אני רוצה להביא קוקסינל שחזר בתשובה. אני רוצה להביא נרקומן עם שוטר שרודף אחריו כבר שנתיים ולא תפס אותו.
בגלל זה אנחנו מתחילים פה מהאי. מתחילים לראיין בקטנה.
כל אחד שהיה מרואיין היום, מחר הוא עף הביתה.
נראה מי יהיה החכם שיעלה על זה" (תסריט: גלברט זיו)


מה הם אמרו?


1. "זיו זה בובליל של האח הגדול" (חנוך עושה פרומו לרשת המתחרה)


2. "לא הבנתי מה הקטע של אנגלנדר.
סך הכל אני וליאורה סגרנו איזושהי פינה שברגע שיגישו לי את המים החמים בקוקוס.
אני אלך, אשים קצת מלח, קצת פלפל. בקטנה כמון. משהו כמו דמוי מרק"
(ליעד מציגה: מרק היום)


3. "טל, הסניגור, העורך דין המהולל,
מעמיד לדין שני אנשים על שימוש בתבלין ללא רשות"
(אנגלנדר עוצר את ליעד וליאורה על של שימוש בכמון שלא כחוק)


4. "הצ'עמום נשאר. לבוא למועצת שבט, לשים את הפתק,
ללכת להביא קש, לחזור למחרת למשימת הפרס, לקוות שיהיה אוכל, לנצח באוכל, לבוא אחרי זה למשימת חסינות.
חמש פעמים ככה אחי? אלק, אי אפשר במכה אחת להדיח ארבעה?"
(גם זיו מתחנן לקצר את העונה)


5. "טלכו וזיו מבחינתי זה כמו שמשון ויובב.
'שמשון, שמשון, בוא נלך וניקח את מטבעות הזהב של פינוקיו'.
אני פינוקיו. אני משקר קצת וזה בסדר.
אז האף שלי קצת גדל, אבל ככה מנצחים את המשחק"
(שי מסתמך על בובת עץ דמיונית כאסטרטגיה)


קרדיט ל- NRG