מכת חום: אש מהגיהנום כולנו שמענו על התייבשות ועל "מכת שמש", אבל לא רבים מודעים לשתי סכנות נוספות, חמורות לא פחות: "מכת חום" ו"מכת חום במאמץ". כל מה שצריך לדעת אם אתם מטיילים, מתאמנים ומתאמצים בקיץ הישראלי .
ו גם
על התייבשות ואפילו על "מכת שמש" כולנו שמענו מגיל הגן. אנחנו גם יודעים שצריך לשתות הרבה, בעיקר בקיץ, ואפילו שכדאי לחבוש כובע ולמרוח קרם הגנה. לסכנה נוספת, חמורה לא פחות (ואולי יותר) רובנו פחות מודעים. מדובר על "מכת חום", או Heatstroke באנגלית. "מכת חום", שיש המגדירים אותה בתור המצב הקיצוני של "תשישות חום" (Heat Exhaustion) יכולה להתפתח בעיקר בשני מצבים:
וגם
מכת חום קלאסית (Classic Heatstroke) הנגרמת כתוצאה מחשיפה לחום סביבה גבוה. למכת חום מהסוג הזה חשופים בעיקר מי שמנגנוני ויסות החום וקירור הגוף שלהם פחות טובים. כלומר: מבוגרים וקשישים, תינוקות, חולים כרוניים, אנשים שאינם ניידים, מטופלים בתרופות לאלרגיה, ליתר לחץ דם ולמחלות שונות - וגם מי שאין ברשותם מחסה הולם ואמצעי קירור דוגמת מזגן
וגם
מכת חום במאמץ (Exertional Heatstroke) הנגרמת כתוצאה ממאמץ קשה בסביבה חמה ולחה. המועדים להיפגע ממנה הם דווקא צעירים בריאים, כאלה העוסקים בספורט, וחיילים. גם במקרה הזה מועדים להיפגע יותר מי שנוטלים תרופות או סמים ממריצים וגם מי שמשתמשים בסמים מסוימים, דוגמת קוקאין.

במכת חום במאמץ מתפתח כישלון של מערכות ויסות הטמפרטורה של הגוף, שכתוצאה ממנו הגוף אינו מצליח להיפטר מהחום הנוצר בעת המאמץ. עליית חום הגוף לערכים גבוהים מובילה לקריסה של המערכות החיוניות בגוף, ואם היא אינה מטופלת בזמן, היא מובילה למוות. אחד המקרים הזכורים יותר הוא האסון שבו מצאו את מותם שניים מחיילי סיירת מטכ"ל בעת שניווטו בהרי אילת לפני שנים אחדות.
שני הסוגים של מכת חום כרוכים בהפרעה במצב ההכרה ומהווים סכנת חיים מיידית! לאנשים צעירים ובריאים, שחיים לרוב בבתים שבהם יש מזגן, מכת החום במאמץ מהווה סכנה משמעותית יותר.
מהי התייבשות (Dehydartion)?
מצב של חוסר נוזלים בגוף כתוצאה משתייה לא מספקת, שלשולים או הקאות חוזרות.
מה מרגישים?
צמא, תחושה של יובש בפה ובריריות, חוסר הזעה ויובש בעור, כאבי ראש, תשישות, ניכר מיעוט במתן שתן, השתן הניתן כהה וניכרות דפיקות לב מהירות.בגלל החוסר בנוזלים, הגוף נמנע מהפרשת נוזלים בשתן ומוריד גם את הפרשת הזיעה.
הסכנות:
פגיעה בכליות, עלייה בצמיגות הדם, התעלפות ואם ההתייבשות אינה מטופלת כיאות, היא עלולה לגרום למכת חום ואף למוות.
מהי תשישות חום (Heat Exhaustion)?
עלייה בחום הגוף כתוצאה מחשיפה לחום סביבה גבוה או למאמץ.
מה מרגישים?
בחילות, כאבי ראש, חולשה, לעתים קרובות העור קר ולח, הדופק מהיר, הנשימות שטוחות ומהירות, חום הגוף עולה עד 40 מעלות צלזיוס.במצב של תשישות חום, לרוב עדיין אין פגיעה במערכות הגוף, אבל את או אתה קרובים לזה מאוד והגוף מאותת לכם על כך.
הסכנה:
אם תשישות חום אינה מטופלת כיאות, היא עלולה להתפתח למצב של מכת חום ולמוות.
מהי מכת חום (Heat Stroke)?
עלייה בחום הגוף כתוצאה מחשיפה לחום סביבה גבוה או למאמץ, עליית חום הגוף ליותר מ-40 מעלות שעלולה לגרום לפגיעה במוח ובמערכות חיוניות נוספות.
מה מרגישים?
בחלק ניכר מהמקרים, האדם הסובל ממכת חום מתמוטט בשלב מוקדם שלה. לפני כן ייתכנו: כאבי ראש עזים, חולשה קיצונית, חוסר יציבות, פרכוסים, ירידה בתגובה, בלבול ואיבוד הכרה, עלייה בקצב הלב ובקצב הנשימה, יובש בעור ולפעמים גם הזעה או הזעה מרובה.
ניכרת פגיעה במערכות הגוף הכוללת: שינוי במצב ההכרה, פגיעה במוח, בלב, בכבד, פירוק שרירים מואץ (רבדומיאליזיס, Rhabdomyolysis, שעלול לגרום לפגיעה בכליות), פגיעה במערכת קרישת הדם, תיתכן תגובה קרישה תוך כלית מפושטת
(Disseminated Intravascular Coagulation, מצב חירום רפואי שבו הדם מתחיל להיקרש בכל חלקי הגוף) – וייתכנו פגיעות נוספות.
הסכנה:
פגיעה שארית במוח, פגיעה בכבד, פגיעה בכליות ומוות.
איך עובד מנגנון הוויסות של חום הגוף?
טווח הטמפרטורות שבו הגוף שלנו מתפקד באופן תקין הוא מוגבל מאוד (לרוב 36.5 עד 37 מעלות צלזיוס, אך החום הנורמלי עשוי להיות שונה במעט מאדם לאדם והוא תלוי גם בפעילות ובשעת היממה).
חום הגוף נקבע ומווסת באיזור מסוים במוח המכונה היפותלמוס (Hypothalamus). כדי לשמור על חום גוף קבוע מפעילה בלוטת יותר המוח מנגנונים שונים. על מנת לחמם את הגוף, ההיפותלמוס גורם לכיווץ של כלי הדם הקרובים לעור ולכיווץ או הרעדה של השרירים (מוכר לכל מי שאי-פעם רעד מקור). כדי להיפטר מחום, גורם ההיפותלמוס להרחבה של כלי הדם שבקרבת העור, לעלייה בהפרשת הזיעה ולעלייה בקצב הנשימה.

תהליכים אלה אינם מודעים והגוף שלנו מבצע אותם באופן אוטומטי. ואכן, לרוב חום הגוף נשמר בהצלחה.
אז מה קורה כשחולים?
במצבי מחלה או דלקת, לדוגמה, ניכרת עלייה בחום הגוף כתוצאה משינוי ב"נקודת הסף" הנמצאת בהיפותלמוס, המשתנה כחלק מהתגובה של הגוף או כחלק מהמאבק בגורם הזיהום או בדלקת.
רוב התרופות להורדת חום, דוגמת אקמול (Paracetamol), אדוויל (Ibuprofen), אספירין (Acetylsalicylic Acid) ודומותיהן משפיעות על "נקודת הסף" שבמוח ועל ידי כך מביאות להורדה בחום הגוף. ההבדל העקרוני והמשמעותי שבין חום גבוה בזמן מחלה לבין החום המתפתח במכת חום הוא זה: חום בזמן מחלה נגרם כתוצאה מתגובה מרכזית של החלק המווסת את החום במוח. חום גבוה בזמן מכת חום נגרם כתוצאה מכשל של המערכות המפנות את החום מהגוף. העובדה שתרופות להורדת חום משפיעות בעיקר על ה"ווסת" שבמוח מסבירה מדוע אין היגיון לתת אותן בזמן מכת חום.
ומה קורה בזמן מאמץ גופני?
בזמן מאמץ אין שינוי ב"נקודת הסף" שבמוח, אך בשל העלייה בפעילות השרירים ותנועת הגוף נוצר חום רב, טמפרטורת הגוף עולה ומנגנוני איבוד החום מופעלים.

במצב תקין העלייה בחום הגוף ניכרת אצל כל אדם בעת מאמץ, אך מנגנוני איבוד החום מצליחים לשמר את טמפרטורת הגוף בערכים שלא מסכנים את האדם המתאמץ ושומרים על איזון.
בסביבה חמה ולחה לגוף קשה יותר להיפטר מהחום העודף, והסיבות לכך ברורות: הזיעה מתאדה פחות ולכן אובד איתה פחות חום. ומלבד זאת, הפרש הטמפרטורה שבין הגוף לסביבה קטן יותר - ולכן פחות חום עובר מהגוף לסביבה.
מכת חום במאמץ אכן מתרחשת במאמץ - ולרוב במאמץ קשה או יוצא דופן לגבי האדם המתאמץ, וכמובן בסביבה חמה או בסביבה חמה ולחה כאחד.
האם יש תנאים שמעלים את רמת הסיכון?
הסיכון להיפגע ממכת חום עולה ככל שחום הסביבה והלחות גבוהים יותר. אך כדאי לדעת שגם בתנאי סביבה שאינם חמים במיוחד קיים סיכון למכת חום. גורמים נוספים, התלויים באדם עצמו, הם: