חברה שלי ואני ביחד כבר שנתיים.
לפני כמה ימים נפגשנו והיה לה משהו להגיד, מה שהיה לה להגיד בעקרון
זה שהיא לא בטוחה מה היא מרגישה,שאולי הקשר שלנו זה הרגל,תשאלו אותי מה הבנתי מהשיחה, אני אגיד לכם שאני לא הבנתי,נהייתי מבולבל
שתיינו בכינו,היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי לנצח...אבל אהבה מנצחת תמיד...לא?אם היא אוהבת אותי ואני אוהב אותה...אין שום סיבה שבעולם שהיא לא תדע מה היא מרגישה,אין שום סיבה שהיא תחשוב שזה הרגל...
שתיינו בכינו והיא התחרטה על מה שהיא אמרה ופה הגיעה ההצעה של "הפסקה".
מה דעתי על הפסקות?הדבר הכי מטופש שאפשר לעשות.
צריכה הפסקה כדי לחשוב,להבין מה היא מרגישה...
הוסכם...על הפסקה,שנאתי את הרעיון
עוד באותו לילה הלכתי להיות עם חברים שלי(שאין להם מושג מה קרה) כדי שאני לא אהיה לבד,כי זה הכי קשה
ערב אחרי,שכל היום הייתי בבאסה,ניסיתי להיות בחברת אנשים כל היום וכשלא היה מסביבי אנשים, הרגתי את עצמי מבפנים
בערב שאחרי לא דאגתי לשלומי,כי אני יודע שרע לי,דאגתי לשלומה...שהיה לה טוב בבית הספר,שהיא לא בכתה.
עוד כמה ימים אנחנו נפגשים שוב,לא הפסקה ארוכה,אבל עדיין זאת הפסקה.
אני..אישית, כבר מוכן ללא,אחרי השיחה שלנו לפני כמה ימים, רק הרגשתי שהיא התחרטה רק מרוב שנפגעתי.למרות שהיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי,ניראה לי שהיא פחות אוהבת אותי מפעם.
אני באמת לא מסוגל לחיות בלעדיה,לא יכול לדמיין את עצמי חיי בלעדיה.
אם היא תגיד לי לא...הלך עליי,ואני לא מתכוון לנתיות התאבדותיות או משהו,אבל אני יעבד את עצמי,אני יהרוג את עצמי מבפנים פשוט לא מסוגל.
ומה אם היא תרצה הפסקה ארוכה יותר? ואז מה?
מצד אחד,אני חושב להגיד לה שאני לא מסכים להפסקה ארוכה יותר...
מצד שני אם תהיה את ההפסקה הזאת יש סיכוי שהיא תבין שהיא עשתה טעות ואם היא בכלל תגיד לא?שהיא לא רוצה שנהיה ביחד?
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי,מה להגיד לה כשנפגש,לאיזה כיוון לפנות בשיחה....
צריך עזרה...
תודה רבה.



ציטוט ההודעה
