[מי הכי מהיר] 20 נק'!

[DiN ZriHaN]

מי שמסמן בקו וצובע בצבע כתום את כל הי' בפיסקה ושם תמונה של זוג אס סגור מקבל 20 נק'


יאלהההההה צאו לדרך


פרולוג - לפני שנתיים
בתקופה הזאת ידעתי בוודאות רק שני דברים. האחד היה שטל מתה,
והשני היה שטל נולדה.
חזרתי מהלוייה ברגל, משקפי השמש השחורות הסתירו את העיניים
האדומות והרטובות שלי מההולכים ושבים ברחוב, אך הבגדים
השחורים הסגירו לאותם עוברים ושבים את הרגשתי הכללית.
הרגשתי כאילו הרחובות אבלים איתי, ראיתי הכל בגוונים של אפור.
אפילו את הציוץ של הציפורים ברחוב לא שמעתי, הדחקתי לעצמי
שציפורים יכולים לצייץ ביום כזה, שמישהו יכול לצייץ ביום כזה.
הייתי שבור.
הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות ומשקפי השמש שלי על השולחן.
הבית היה ריק, ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי אליו. אמא בבית
חולים, עם התנוקת. אבא איתה. אף אחד לא בא לדאוג לי, אבל למה
שיבואו? אני כבר בן 61, אני כבר גדול יחסית, אני יכול להסתדר
לבד. אפילו בימים כאלה, אפילו בימים קשים כאלה.
פשטתי את החולצה השחורה, היה חם יותר מהגיהנום בתוך הבית,
כשפשטתי את החולצה הגוף שלי כבר היה מלא בזיעה דביקה ומסריחה.
המזכירה האלקטרונית הבהבה. היו בה שתי הודעות חדשות. לחצתי על
כפתור הפליי.

[sagivZ]

שדגשדגדש

[Jim Botten]

עכגגע

[DiN ZriHaN]

איזה דפוקים ^^

[HeeDroLix]

מה זה "זוג אס סגור"

[DiN ZriHaN]

מה זה "זוג אס סגור"

צמונה

[AmiM22]

מה זה "זוג אס סגור"

זוג אסים מהבית

[shenhav2200]

פרולוג - לפני שנתיים
בתקופה הזאת ידעתי בוודאות רק שני דברים. האחד היה שטל מתה,
והשני היה שטל נולדה.
חזרתי מהלוייה ברגל, משקפי השמש השחורות הסתירו את העיניים
האדומות והרטובות שלי מההולכים ושבים ברחוב, אך הבגדים
השחורים הסגירו לאותם עוברים ושבים את הרגשתי הכללית.
הרגשתי כאילו הרחובות אבלים איתי, ראיתי הכל בגוונים של אפור.
אפילו את הציוץ של הציפורים ברחוב לא שמעתי, הדחקתי לעצמי
שציפורים יכולים לצייץ ביום כזה, שמישהו יכול לצייץ ביום כזה.
הייתי שבור.
הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות ומשקפי השמש שלי על השולחן.
הבית היה ריק, ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי אליו. אמא בבית
חולים, עם התנוקת. אבא איתה. אף אחד לא בא לדאוג לי, אבל למה
שיבואו? אני כבר בן 61, אני כבר גדול יחסית, אני יכול להסתדר
לבד. אפילו בימים כאלה, אפילו בימים קשים כאלה.
פשטתי את החולצה השחורה, היה חם יותר מהגיהנום בתוך הבית,
כשפשטתי את החולצה הגוף שלי כבר היה מלא בזיעה דביקה ומסריחה.
המזכירה האלקטרונית הבהבה. היו בה שתי הודעות חדשות. לחצתי על
כפתור הפליי.

[DiN ZriHaN]

פרולוג - לפני שנתיים
בתקופה הזאת ידעתי בוודאות רק שני דברים. האחד היה שטל מתה,
והשני היה שטל נולדה.
חזרתי מהלוייה ברגל, משקפי השמש השחורות הסתירו את העיניים
האדומות והרטובות שלי מההולכים ושבים ברחוב, אך הבגדים
השחורים הסגירו לאותם עוברים ושבים את הרגשתי הכללית.
הרגשתי כאילו הרחובות אבלים איתי, ראיתי הכל בגוונים של אפור.
אפילו את הציוץ של הציפורים ברחוב לא שמעתי, הדחקתי לעצמי
שציפורים יכולים לצייץ ביום כזה, שמישהו יכול לצייץ ביום כזה.
הייתי שבור.
הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות ומשקפי השמש שלי על השולחן.
הבית היה ריק, ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי אליו. אמא בבית
חולים, עם התנוקת. אבא איתה. אף אחד לא בא לדאוג לי, אבל למה
שיבואו? אני כבר בן 61, אני כבר גדול יחסית, אני יכול להסתדר
לבד. אפילו בימים כאלה, אפילו בימים קשים כאלה.
פשטתי את החולצה השחורה, היה חם יותר מהגיהנום בתוך הבית,
כשפשטתי את החולצה הגוף שלי כבר היה מלא בזיעה דביקה ומסריחה.
המזכירה האלקטרונית הבהבה. היו בה שתי הודעות חדשות. לחצתי על
כפתור הפליי.

חסר....

[SmexyWriter]

פרולוג - לפני שנתיים
בתקופה הזאת ידעתי בוודאות רק שני דברים. האחד היה שטל מתה,
והשני היה שטל נולדה.
חזרתי מהלוייה ברגל, משקפי השמש השחורות הסתירו את העיניים
האדומות והרטובות שלי מההולכים ושבים ברחוב, אך הבגדים
השחורים הסגירו לאותם עוברים ושבים את הרגשתי הכללית.
הרגשתי כאילו הרחובות אבלים איתי, ראיתי הכל בגוונים של אפור.
אפילו את הציוץ של הציפורים ברחוב לא שמעתי, הדחקתי לעצמי
שציפורים יכולים לצייץ ביום כזה, שמישהו יכול לצייץ ביום כזה.
הייתי שבור.
הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות ומשקפי השמש שלי על השולחן.
הבית היה ריק, ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי אליו. אמא בבית
חולים, עם התנוקת. אבא איתה. אף אחד לא בא לדאוג לי, אבל למה
שיבואו? אני כבר בן 61, אני כבר גדול יחסית, אני יכול להסתדר
לבד. אפילו בימים כאלה, אפילו בימים קשים כאלה.
פשטתי את החולצה השחורה, היה חם יותר מהגיהנום בתוך הבית,
כשפשטתי את החולצה הגוף שלי כבר היה מלא בזיעה דביקה ומסריחה.
המזכירה האלקטרונית הבהבה. היו בה שתי הודעות חדשות. לחצתי על
כפתור הפליי.

[DiN ZriHaN]

פרולוג - לפני שנתיים
בתקופה הזאת ידעתי בוודאות רק שני דברים. האחד היה שטל מתה,
והשני היה שטל נולדה.
חזרתי מהלוייה ברגל, משקפי השמש השחורות הסתירו את העיניים
האדומות והרטובות שלי מההולכים ושבים ברחוב, אך הבגדים
השחורים הסגירו לאותם עוברים ושבים את הרגשתי הכללית.
הרגשתי כאילו הרחובות אבלים איתי, ראיתי הכל בגוונים של אפור.
אפילו את הציוץ של הציפורים ברחוב לא שמעתי, הדחקתי לעצמי
שציפורים יכולים לצייץ ביום כזה, שמישהו יכול לצייץ ביום כזה.
הייתי שבור.
הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות ומשקפי השמש שלי על השולחן.
הבית היה ריק, ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי אליו. אמא בבית
חולים, עם התנוקת. אבא איתה. אף אחד לא בא לדאוג לי, אבל למה
שיבואו? אני כבר בן 61, אני כבר גדול יחסית, אני יכול להסתדר
לבד. אפילו בימים כאלה, אפילו בימים קשים כאלה.
פשטתי את החולצה השחורה, היה חם יותר מהגיהנום בתוך הבית,
כשפשטתי את החולצה הגוף שלי כבר היה מלא בזיעה דביקה ומסריחה.
המזכירה האלקטרונית הבהבה. היו בה שתי הודעות חדשות. לחצתי על
כפתור הפליי.

זוכה !

[shenhav2200]

פרולוג - לפני שנתיים
בתקופה הזאת ידעתי בוודאות רק שני דברים. האחד היה שטל מתה,
והשני היה שטל נולדה.
חזרתי מהלוייה ברגל, משקפי השמש השחורות הסתירו את העיניים
האדומות והרטובות שלי מההולכים ושבים ברחוב, אך הבגדים
השחורים הסגירו לאותם עוברים ושבים את הרגשתי הכללית.
הרגשתי כאילו הרחובות אבלים איתי, ראיתי הכל בגוונים של אפור.
אפילו את הציוץ של הציפורים ברחוב לא שמעתי, הדחקתי לעצמי
שציפורים יכולים לצייץ ביום כזה, שמישהו יכול לצייץ ביום כזה.
הייתי שבור.
הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות ומשקפי השמש שלי על השולחן.
הבית היה ריק, ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי אליו. אמא בבית
חולים, עם התנוקת. אבא איתה. אף אחד לא בא לדאוג לי, אבל למה
שיבואו? אני כבר בן 61, אני כבר גדול יחסית, אני יכול להסתדר
לבד. אפילו בימים כאלה, אפילו בימים קשים כאלה.
פשטתי את החולצה השחורה, היה חם יותר מהגיהנום בתוך הבית,
כשפשטתי את החולצה הגוף שלי כבר היה מלא בזיעה דביקה ומסריחה.
המזכירה האלקטרונית הבהבה. היו בה שתי הודעות חדשות. לחצתי על
כפתור הפליי.