[קטע] משהו מוזר
הרגשה של אין סוף אבל אני כאן רק שעה
הספקתי לעלות כל שאלה שהיתה לי בראש
והדבר היחיד שקיבלתי, כדורים אדומים קטנים ומפחידים
בין השפיות המשעממת לדימיון המפחיד
ההתגלמות של הפחד באור הזרקורים
החלומות הנשכחים הנאספים עם השנים
מתחת לקברים של אהבות אמת שהסתיימו לפתע
בגלל תאווה, אולי קצת תשוקה ושקר אחד ויפה
כל המתפללים ששכחו את דרכי האמונה
כל השקרנים שלא מצאו את דרכם אל העולם
כולם כאחד צעקו וצרחו, נלחמו בישביל תקווה במקום הזה
איפה שהשמיים אפורים מקושטים בשאיפות שלא יתגשמו
איפה שהאדמה קרה וספוגה ביותר מדי דם מלכים ועניים
יש שם חדר, חשוך בצהריים,מאחורי דלת סתרים
תפילות הכתובות בכל השפות על הקירות המתפוררים
שם אני מסתתר מביט במראה ומפענח את העתיד
ושם נמצאים איתי כל הפחדים שידעתי
מנסים לעמוד כנגדי ולעצור את כל מה שעשיתי
רוצים רק לקרוע לגזרים ולהשכיח את הרגעים הטובים
והינה מחזירים אותי לתוך החדר, אותה אישה זרוקה על המיטה
עם חיוך על הפנים, וריח של אהבה וסיגריות עדין באוויר
ולרגע אני נלקח לאחור, הזיכרונות תופסים ולא עוזבים
מתערבב במערבולת צבעונית בשחור לבן, מתערבב
עד שאני נופל בחדר לא מוכר הכל חשוך ואז האור נדלק
מוצא תעצמי בשירותים ב6 בבוקר מתגלח עם סכין מנתחים
וברגע אחד מתי שהשמש הסתתרה מאחורי ענן או ירח
הסכין התהפכה לי ביד ונהפכה לחרב סמוראית ארוכה
שאיתה אני פורם את עצמי לחלקים קטנים וחלולים
כותש את איבריי בדיוק של טבח המכין סעודה אחרונה למלכה
כותש את זיכרונותיי לאבקה לבנה שנאספת לשורה מדהימה
ובשניה נעלמת כשהיא מצאה את דרכה לתוך מחזור הנשימה
לוקח את כל החלומות וחותך אותן לחתיכות זעירות
מתיז עליהם בושם בריח לוטוס מרענן רק בישביל הבדיחה
שולח אותם לאנשים בדואר כאות אזהרה
על חטאים שהם ביצעו ועל כל המילים שלא נאמרו
אזהרה על מה שעתיד לבוא, אזהרה למה שיקרה
ריקוד סוער ויפה, שסופו יהיה חרקירי...
ציטוט ההודעה
.
