[טקסט] אול אאוט
חוזר שבור מהבסיס, את הסטריאו מפעיל
חושב איך הכל יסתיים, נזכר איך הכל התחיל
זה לא דיכאון זה צימאון לסיפוק של הרצון
אתה רוצה המון לא מקבל ואז מתחיל השגעון
נמאס לסגור שבתות, יש דברים אחרים לעשות
וכן כן זאת המדינה שלי, אבל גם השאיפות
הזמן כבר הולך אחורה, 3 שנים לא עוברות ולא זזות
במיוחד כשאתה בגבול לבנון בין דלתות בלי מזוזות
אחי אמר לי שב שב והקשב, שים שים חיוך מקסים
אתה עוד שנייה מתכבה כמו נייד שהוציאו לו ת'סים
אמרתי לו וואלה אחשלי אני לא אחד מכל האפסים
אבל מרגיש כמו אפס מכל האחדים, צה"ל הורסים
לכל כך הרבה חיילים את החיים, שמח נהיה על הפנים
אנלא אומר שזה צריך להיות קל אבל למה להגזים
אחרים הולכים עושים ואני זה שנופלים עליו הפגזים
אז שכולם יזדיינו ואני אלך להגשים כבר ת'חלום
ואם אנלא מקבל גן עדן אז מרים פה גהנום
בפנאני ;]
ציטוט ההודעה
