[כתבה] Army of Two: The 40th Day
Army of Two: The 40th Day
משחק הפעולה האלים של אלקטרוניק ארטס חוזר לסיבוב שני, הפעם כדי לפוצץ את שאנגחאי. הרבה עלילה או תחכום לא תמצאו כאן, אבל אקשן מהנה לשני שחקנים - דווקא כן
בחמש הדקות הראשונות של Army of Two: The 40th Day כבר מספיק להגיע רף הפיצוצים והאלימות של המשחק לגבהים שבמקומות אחרים לא רואים גם אחרי עשרות שלבים. טייסון ריוס ואליוט סיילם, צמד הגיבורים שכירי החרב, נוחת בעיר הסינית שאנגחאי לצורך משימה טיפוסית. כמובן שהכל משתבש, אלא שהפעם ההשלכות קטלניות במיוחד: העיר כולה בוערת תחת מתקפת טילים רבת עוצמה, ובינות להרס ולגופות מנסים ריוס וסיילם לעשות את דרכם בחזרה לאזורי קרב הגיוניים קצת יותר.
חלק גדול מהמשחק מתרחש מבלי שתבינו בכלל מי תוקף את מי, למה ואיך. עד הרגע שבו טורחים לספר לנו, סביר להניח שלאף אחד כבר לא יהיה אכפת. The 40th Day הוא כמו פרודיה לסרטי האקשן מלאי הטסטוסטרון של שנות ה-80 וה-90, הקצנה כה מוגזמת עד שאפילו חובבי הז'אנר האדוקים עשויים לבקש הפסקה מכל הרעש אחרי כמה שעות. קצת חבל שזו האריזה אותה בחרו אנשי אלקטרוניק ארטס, שכן המשחקיות עצמה מושכת דווקא לכיוון הרבה יותר עדין וטקטי, והרבה פחות בומבסטי.
בתור התחלה, 40th Day שומר על הגימיק המרכזי של קודמו: משחקיות הבנויה סביב שלבי Co-Op הדוקים. אף פעם לא תהיו לבד בשאנגחאי הווירטואלית, וגם אם לא תמצאו לכם חבר מקוון למשימה יספק לכם המשחק יציר אינטליגנציית מחשב שילווה אתכם לאורך ההרפתקה. הפרטנר הממוחשב עושה עבודה לא רעה, ויכול להסתער על האויב בחמת זעם או להסתתר ולהמתין עד שתספקו לו כמה שאריות מהטבח, כרצונכם. כפתורי החצים משמשים לקביעת "מצב רוחו", והבחור ממושמע למדי בדרך כלל. זהו שיפור משמעותי למדי לעומת Army of Two המקורי, שהכיל נטייה מובנת לסבך אתכם בצרות שכלל לא התכוננתם אליהן.
בתחבולות תעשה לך מלחמהפרסום
רשימת השיפורים ממשיכה אל תוך הצד הטקטי של הקרב. במשחק המקורי הסתפקנו במערכת, מקורית למדי יש לומר, בשם "אגרו" (Aggro). זו קבעה בכל זמן נתון איזה מבין שני הלוחמים מושך אליו את אש האויב בזכות פעילותו האגרסיבית, וכך מותיר את השחקן השני חופשי לנוע ברחבי המפה, להתמקם בעמדה אסטרטגית מוצלחת ואז לחסל את מקורות הירי מכיוון בלתי צפוי. ל-The 40th Day יש מערכת אגרו משופרת ומדויקת יותר, ועדיין מדובר בכלי רב ערך עבור סיטואציות בהן הצמד ריוס את סיילום מוקף מכל הכיוונים.
ואולם הפעם לא בכך מסתכמים כישורי הטקטיקה של כוחותינו. הם למדו משחק, ויכולים כעת לזייף כניעה או מוות. בשני המקרים ניסיון מוצלח "לעבוד" על האויב יגרום לחיילים לנוע ישירות לעבר המלכודת שהכנתם להם. שאנגאחי המופגזת מלאה גם באזרחים שאותם תפסו כוחות האויב כשבויים, ובכל פעם שבה תתקלו בהם יגיע אתגר ה-Co-Op הסבוך והמעניין מכולם. משימתכם היא, כמובן, להציל את השבויים ולחסל את חיילי האויב, אך כדי לעשות זאת עליכם לפעול בתזמון מושלם, לנטרל את הקצין הבכיר בחבורת היריבים ולהתנפל בזריזות על השאר לפני שאלו יספיקו להוציא להורג את האזרחים התמימים.
שכירי החרב מתעשרים יפה מעבודתם, ואם נלך לפי ההיגיון של Army of Two, ממהרים להשקיע את ההכנסות בשדרוג כלי הנשק שלהם. רכיבים שונים המוצעים לרכישה בחנות הווירטואלית (הזמינה בכל רגע שבו אתם לא בעיצומו של קרב יריות) יהפכו את כלי הנשק לחזקים יותר, רעשניים יותר, מדויקים יותר וגם... יפים יותר. חלק מהשדרוגים מתאימים ליותר מכלי נשק אחד, ובאופן כללי המשחק בהחלט מעודד אתכם להשקיע בעיצוב ופיתוח הנשק בדרגות שלא היו מביישות את סיירת מטכ"ל.
שדה קטל בין-לאומי
כאמור, האינטליגנציה המלאכותית סבירה בהחלט אם אתם מתעקשים לשחק לבד, אבל ברור שהכיף האמיתי של The 40th Day מגיע ממצבי המשחק מרובי המשתתפים. אתם יכולים לסיים את הקמפיין עם חבר מהרשימה הקבועה שלכם או למצוא פרטנר אקראי בשרתים. בניגוד למשחק המקורי, הפעם השרתים אינם מחולקים באופן קשיח לפי איזורים גיאוגרפיים, וכך במחיר של חיבור מעט איטי יותר כל השחקנים מחוברים לאותה המערכת וקל למצוא עוד אנשים למשחק מולטיפלייר מאתגר.
אם הקמפיין העלילתי לא יספיק לכם (ועם אורך של קצת יותר משש שעות, כמעט בטוח שהוא לא), מצבי משחק אחרים הם אלו שיהפכו בסופו של דבר את קניית המשחק לכדאית. אפשר להתחרות בקבוצות אחרות של שכירי חרב או לכבוש ולהחזיק באיזורים המוגדרים על המפה. ב-Warzone תדרשו לעמוד במשימות ספציפיות הניתנות בתחילת הסיבוב, ואילו Extraction מיועד לקבוצות של ארבעה שחקנים הנאבקות ביריבים שכמותם הולכת וגוברת. גרפיקה נאה וקצב משחק חלק ונטול תקיעות ותקלות מסכמים את הגימור הטכני המרשים, לפחות בגרסת הפלייסטיישן 3 שבה שיחקנו (הכותר יצא גם לאקס-בוקס 360 ול-PSP).
Army of Two: The 40th Day הוא לא משחק מהפכני ובלתי נשכח, אלא פיצוץ אדרנלין שנועד כנראה להעביר לנו את השבועות הספורים שנותרו עד למשחקים החשובים יותר של השנה. הוא בהחלט מצליח להתעלות על קודמו, והופך את קונספט ה-Co-Op מהצהרה חסרת תוכן ממשי לרעיון שבאמת עובד בשטח. ובכל זאת, כנראה שהסדרה הזו צריכה עוד משחק אחד לפחות שיהפוך אותה לגדולה באמת, עם דגש רב עוד יותר על הטקטיקה, ואולי אפילו עלילה מעניינת לשם שינוי.
בעד
אקשן מהנה וממכר, המתוכנן מראש לשני שחקנים (Co-Op)
המון רעיונות חדשים שהופכים את הקרבות לטקטיים ומאתגרים יותר
גרפיקה מצוינת
נגד
חיבור איטי במקצת לשרתים (אולי בשל חוסר ההגבלה הגיאוגרפית)
עלילה מטופשת להחריד
רק שש שעות משחק בקמפיין הראשי
ציטוט ההודעה
