נכתב במקור על ידי
DarkDevil
שם עברי: קוואקר (תוכי הנזיר)
שם אנגלי: Monk Parakeet
שם לטיני: Myiopsitta m. Monachus
תאור: הצבע הכללי ירוק. המצח כחול-אפור. הלחיים והגרון לבנים-אפורים. החזה חום-אפור, כאשר לכל נוצה קצה אפור בהיר. הבטן העליונה בצבע זית-צהוב. הבטן התחתונה, הישבן, הירכיים וכיסוי הזנב העליון צהובים-ירוקים. הקרום החיצוני של נוצות התעופה כחול. חחחלקו התחתון של הזנב ירוק עם צבע כחול מתחת לאמצע. הההחלק התחתון של הזנב ירוק בהיר עם בסיס אפור-כחול. מסביב לעין טבעת כחולה, המקור חום-קרן, העיניים חומות כהות והרגליים אפורות. אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. אצל הצעירים המצח ירוק. אורך: 30 ס"מ. אורך כנפיים: 145-160 מ"מ.
מוצא: אמריקה הדרומית – דרום מזרח ברזיל, אורוגוואי, צפון מזרח ארגנטינה, סנטה פה, קורדובה ובואנוס איירס.
שם עברי: קוואקר מנדוזה (אפור-חזה מנדוזה)
שם אנגלי: Mendoza Grey-breasted Parakeet
שם לטיני: Myiopsitta m. Monachus
תאור: הצבע הכללי ירוק. המצח כחול-אפור. הלחיים והגרון לבנים-אפורים. החזה חום-אפור, כאשר לכל נוצה קצה אפור בהיר. הבטן העליונה בצבע זית-צהוב. הבטן התחתונה, הישבן, הירכיים וכיסוי הזנב העליון צהובים-ירוקים. הקרום החיצוני של נוצות התעופה כחול. חחחלקו התחתון של הזנב ירוק עם צבע כחול מתחת לאמצע. הההחלק התחתון של הזנב ירוק בהיר עם בסיס אפור-כחול. מסביב לעין טבעת כחולה, המקור חום-קרן, העיניים חומות כהות והרגליים אפורות. אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. אצל הצעירים המצח ירוק. אורך: 30 ס"מ. אורך כנפיים: 145-160 מ"מ.
מוצא: אמריקה הדרומית – דרום מזרח ברזיל, אורוגוואי, צפון מזרח ארגנטינה, סנטה פה, קורדובה ובואנוס איירס.
שם עברי: קוואקר פורוגוואי (אפור-חזה פורוגוואי)
שם אנגלי: Paraguayan Grey-breasted Parakeet
שם לטיני: Myiopsitta m. Cotorra
תאור: כמו monachus, אבל עם צבע ירוק בהיר יותר, באיזור הראש והעורף. הפס על החזה אפור. קטן יותר. אורך: 27 ס"מ. אורך כנפיים: 145-130 מ"מ.
מוצא: אמריקה הדרומית – דרום מזרח בוליביה, ברזיל, דרום פורוגוואי וארגנטינה.
שם עברי: : קוואקר בוליביאני (אפור-חזה בוליביאני)
שם אנגלי: Bolivian Grey-breasted Parakeet
שם לטיני: Myiopsitta m. Luchsi
תאור: כמו monachus, אבל המצח והכתר אפורים-לבנים. הגרון והחזה אפורים בהירים ללא שינוי צבע בקצוות. הפס על הבטן צהוב. אורך: 30 ס"מ. אורך כנפיים: 145-165 מ"מ.
מוצא: אמריקה הדרומית – בוליביה.
אזור מחייה: אזורים פתוחים, סוואנות עם עצים, יערות פתוחים, אזורי מרעה כמו גם איזורים מתורבתים.
מצב בטבע: נפוץ ברוב איזורי התפוצה. באיזורים מסויימים נרדף, ולכן הפך שם לנדיר – ככל הנראה אוכלוסיית הקוואקרים הבוליביים הצטמצמה לאיזורים מוגבלים בקוצ'במבה.
תזונה: בטבע – פירות, זרעים, גרגרים (פירות יער), שבולת שועל, פרחים, חרקים וזחליהם. כככמו כן ניזונים במטעי פירות, תירס וחיטה באיזורים מיושבים. בשבי – תערובת של זרעי חריע, חיטה, שבולת שועל, זרעי כנריות, אורז מפורר, כוסמת, קנביס, חמניה ומגוון סוגי דוחן. מגוון פירות וירקות, בעיקר תפוחים, תירס חצי בשל. ורד הבר, מזונות ירוקים למיניהם. יש לדאוג לתוספת מינרלים קבועה. יש להוסיף מזון ביצים וחסילונים מיובשים לצעירים, שכן טובים לגדילה. מומלץ גם לפזר זרעים קטנים על רצפת הכלוב שהקוואקר יוכל לחפש.
אופי: בטבע – חיים בלהקות גדולות מאוד. ערניים וחסרי מנוחה, אך אינם פעילים במיוחד. גר בקנים משותפים כל השנה. תרים אחר מזון בשדות מזרע בלהקות של 20 ויותר פריטים, ובכך גורמים נזק ניכר לתבואה – לכן פעמים רבות בעלי השדות מציתים את קיניהם. חוץ מכך, הקוואקרים ניזונים מהקרקע. תעופתם מהירה ועם מטות כנפיים מהירות, המלווה בצרחות קבועות. צעקתם מזכירה צווחה חדה או תקתוק ממושך. בשבי – מידת הרעש – בינונית. ניתן להגדיר את הקוואקר כדי רועש, ועם קול חריקה לא נעים. יצירתי ושובב. חברותי ולכן ניתן להחזיקו בלהקה. לעסן כבד ביותר – דורש אספקה קבועה של עץ שיוכל ללעוס (עץ הערבה מצויין לצורך העניין). עומד בזקיפות על הענפים, בעל אופי חזק, אינו ביישן ואוהב להתקלח. מסתדר עם סוגי תוכים אחרים מחוץ לעונת הרבייה, אך לא תמיד שכן הוא מאוד טריטוריאלי. ניתן להחזיקו חופשי אם יש עצים גדולים בסביבה.
תנאי גידול מומלצים: כלוב תעפה 4*2*2.5 מטר עם מחסה סמוך המספיק ל-3 זוגות. יתרון למבנה מתכת. יייש לוודא לפני הקמת הקן שיהיה מוכן לפני תחילת החורף – יש למקם רשת בגודל 1 מ"ר במקום מוגן והרבה ענפים טריים שמהם הוא יבנה את הקן.
רבייה: בטבע – עונת הרבייה היא בין נובמבר למרץ. מקננים במושבות. יוצרים קנים משותפים של עד 12 זוגות בכל קן, לפעמים מספר קנים כאלה בעץ אחד. הכניסה לקן ממוקמת בחלקו התחתון עם "מרפסת" כדי להרתיע טורפים כגון אופוסומים. הקן מורכב מ"חדר כניסה" ו"חדר דגירה". 6-8 ביצים להטלה, גודל ביצה: 28.1*21.5 מ"מ. בשבי – מושגת בקביעות ואינה קשה. מומלץ להרבות להקה שלמה, שכן הזוגות מעודדים אחד את השני להתרבות, וזוג אחד יכול לסחוף אחריו את כל הלהקה. דרושה כמות גדולה של ענפים לצורך בניית הקן. אם הכמות אינה מספיקה, הזוגות יפרקו את הכן ויבנו אותו מחדש כל הזמן, או יקחו ענפים מקנים של זוגות אחרים ובכך יפרקו את קניהם. לרוב הרבייה מתחילה באפריל אך יכולה להתרחש כל השנה. יש לתת זמן לבניית הקן ולא להאיץ בהם. לאחר שהביצים הוטלו יש לספק מעט מאוד ענפים (רק כמה בודדים) שכן הביצים או הגוזלים עלולים להיקבר מתחת לענפים ע"י הוריהם.4-8 ביצים להטלה, זמן הדגירה 22-24 יום. ניצוי הגוזלים אורך 42-45 יום. אפשריים מספר מחזורי דגירה בשנה. אינם רגישים לבדיקות של הקן. אפשרית רבייה בתאי הטלה רגילים, אך היא אינה מומלצת.
מידע נוסף: מוטציות קיימות – כחול, קינמון, לוטינו, מנוקד. בעל יכולת דיבור מעולה, ובין התוכים היחידים שבונים את קיניהם בעצמם. טוב בהאכלת יד.
זה כל הסוגים שיש + המידע
איזה לך יש ?
[פרסום]קניתי תוכי (:
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
