[כתבה] Dark Void
Dark Void
למפתחים של Dark Void היו המון רעיונות טובים (כמו ערכת ריחוף אישית!), אך קוצר הזמן והתקציב לא אפשר להם לממש את הפוטנציאל. מה שנשאר לנו הוא משחק פעולה בינוני, עם הבטחה גדולה לעתיד
עם תקציב של עשרות מיליוני דולרים והגב של תאגיד סוני כולו, הצליחו אנשי חברת Naughty Dog להביא לנו לפני מספר חודשים את Uncharted 2, אחד ממשחקי הפעולה הטובים ביותר אי-פעם. הם לא ניסו להמציא מחדש את הגלגל, אלא פשוט לעשות את מה שכבר נעשה בז'אנר - רק הרבה יותר טוב. וזה עבד.
בתקציב צנוע בהרבה ועל סמך שיתוף פעולה חד-פעמי עם קאפקום, החליטו אנשי חברת Airtight Games שיצליחו לא רק לשחזר את ההצלחה של Uncharted, אלא גם לעקוף אותה בזכות פנטזיית העל של כל הגיקים באשר הם: ערכת ריחוף אישית, או בשפת המקור - ג'טפק.
בהתחשב ביומרה האדירה הזו, די מפתיע לגלות ש-Dark Void אינו כשלון מוחלט. הוא מבוסס על רעיונות טובים, את חלקם אפילו הספיקו המפתחים ליישם כהלכה. זה לא מספיק כדי להפוך אותו למשחק שתרצו לרוץ ולקנות, אך הוא נוטף מפוטנציאל להפוך למשהו טוב הרבה יותר, אולי בניסיון הבא.
ממריאים!פרסום
העלילה של Dark Void מתרחשת קצת לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אבל פרט הטריוויה הזה חשוב רק על מנת להסביר את הלבוש הבלתי-אופנתי בעליל של הגיבור הראשי וויליאם אוגוסטוס גריי (המדובב על ידי נולן נורת', שהעניק את קולו גם ל... נתן דרייק מ-Uncharted). דקות ספורות לתוך המשחק ענו עדים להתרסקותו המסתורית של מטוס קל באיזור משולש ברמודה. וויליאם אוגוסטוס הטייס מתעורר לתוך מה שנראה לו כג'ונגל טיפוסי, אך מגלה במהירות כי ההתרסקות העבירה אותו למעשה אל תוך עולם מקביל, שבו גזע חייזרי בשם "הצופים" (The Watchers) שיעבד את המין האנושי.
כמובן שהאנושות לא נכנעת בקלות רבה כל כך, ולצופים קמה תנועת התנגדות המכנה עצמה "השורדים", ונעזרת בטכנולוגיה החייזרית על מנת להחזיר מלחמה. אוגוסטוס מתגייס לשורות הארגון המחתרתי הזה, וזוכה לרתום לעצמו ערכת ריחוף משוכללת שאינה מוגבלת בדלק או בתחמושת. היא כנראה גם מאוד פשוטה להפעלה, שכן שניות ספורות לאחר ההמראה הראשונית מצליח הגיבור לעופף כאילו נולד עם ג'טפק על הגב.
קטעי הריחוף וקרבות האוויר, המהווים בערך שליש מהקמפיין לשחקן יחיד של Dark Void, הם ללא ספק הרגעים הטובים ביותר במשחק. למרות חוסר ההיגיון המוחלט שבציוד אותו אנו מתבקשים להפעיל (יש סיבה שבגללה אנחנו לא טסים היום לעבודה, עשרות שנים אחרי שערכות הריחוף החלו להופיע בספרי המדע הבדיוני וחוברות הקומיקס), המודל הפיזיקלי דווקא מרגיש אמין למדי.
המשחק לא סלחני במיוחד בכל הקשור לטיסה נמוכה מידי או התרסקות, ואם אתם מצפים להתנגש בהר ולדלג בקלילות לצד השני, אולי כדאי שתשארו עם שתי הרגליים על הקרקע. המנוע הגרפי שבו נעשה כאן שימוש, Unreal 3, מתגלה כטכנולוגיה לא רעה בכלל לצורכי חישובי נוף מרוחק, עננים - וגם חלליות חייזרים ענקיות.
מתרסקים...
הבעיות של Dark Void מתגלות ברובן כאשר משימתכם מובילה אתכם לנחיתה על סיפון חללית או במעמקי הג'ונגל. אז הופך הכותר למשחק פעולה מגוף-שלישי טיפוסי, ומכיוון שהיו לנו לא מעט כאלה במהלך השנים האחרונות, הסטנדרטים הפכו גבוהים למדי. Dark Void, כפי שאתם כבר יכולים להבין, לא עומד בהם.
המשחק מאמץ את מודל תפיסת המחסות והדילוג ביניהם, אך עושה זאת באופן הרבה פחות חלק ומהנה מזה של Uncharted או Gears of War. לחיצות חוזרות ונשנות יגרמו לאוגוסטוס לחשוף את עצמו לאש האויב ללא שום סיבה נראית לעין, לדלג למחסה הלא נכון, או סתם לעמוד כמו אידיוט. היריבים אינם חכמים יותר, ורובם מסתפקים בטקטיקה המבריקה של "לעמוד במקום שבו המפתחים הציבו אותנו ולירות". הם בכל זאת יצליחו להתגבר עליכם לעתים קרובות בזכות מספרים מגוחכים, אבל זה לא הופך את הקרבות למהנים, אלא למייגעים ורפטטיביים.
החידוש הגדול שאותו היה אמור Dark Void להביא עמו נקרא "קרב אנכי" (Vertical Combat), ומאפשר לכם לטפס או לרדת בין פלטפורמות שונות תוך שהמצלמה ננעלת על מבט מעלה או מטה, וכל פלטפורמה מהווה מחסה לאויבים הניצבים מאחוריה. זה נשמע הרבה יותר מסובך ממה שתקבלו בפועל, ודי להביט באחד הסרטונים בכדי להבין שמדובר, למעשה, בגימיק נטול משמעות של ממש.
גימיק נוסף הוא האפשרות לשדרג כלי-נשק ולהרכיב עליהם מיני מכשירים שיהפכו אותם חזקים ומדויקים יותר. מה שעשוי היה להפוך את הקמפיין לדינאמי ומעניין יותר (ועובד יפה ב-Army of Two: The 40th Day) הופך כאן לפרוצדורה אוטומטית לגמרי שתבצעו בעיניים עצומות. זו בטח לא סיבה לחזור שוב על הקמפיין לאחר שסיימתם אותו בפעם הראשונה.
ממתינים בטרמינל
ומה יש ב-Dark Void מעבר לקמפיין הראשי? שום דבר, בעצם. הייתה כאן הזדמנות נהדרת לקרבות אוויר מרובי משתתפים, אך אם המפתחים הצליחו רק בקושי לסיים את מצב המשחק לשחקן יחיד, הרי שלמצב המולטיפלייר לא היה להם זמן בכלל. כל זה משאיר אותנו עם משחק פעולה בינוני, שמצדיק שכירות לכמה ימים, או אולי קנייה אם תתקלו בו במחיר מוזל במיוחד.
אבל הפוטנציאל ישנו. אפילו בהוליווד קלטו אותו, וכבר מיהרו לרכוש את הזכויות להפקת סרט קולנוע. אני לא צופה שהמשחק יהפוך ללהיט מכירות אדיר, אבל אולי בזכות התקציב הצנוע יוכל להצדיק את עצמו גם בתור תופעה חולפת. במקרה כזה, רבים הסיכויים ש-Airtight Games תזכה להזדמנות נוספת, ואני מוכנה כבר עכשיו לעמוד בתור למשחק הבא של החבורה המוכשרת, שבמקרה הזה פשוט לא נהנתה מהמשאבים להם נזקקה בכדי להגשים את החזון המרשים שלה.
בעד
קטעי הטיסה מהנים ומאתגרים
גרפיקה לא רעה כשמרחפים באוויר
מוזיקה נהדרת, ממלחין פס-הקול של "באטלסטר גלקטיקה"
ג'טפק!
נגד
קרבות הקרקע מייגעים ומשעממים
מערכת תפיסת המחסות לא ממש עובדת
הקמפיין לשחקן יחיד קצר מידי - אבל זה כל מה שיש
ציטוט ההודעה
