מקננות על הגובה: אי חדש לשחפיות בעתלית


במשך שנים קיננו מאות שחפיות ים ושחפיות גמדיות נדירות בבריכות המלח התעשייתיות בעתלית, אך הצפות חוזרות ונשנות בבריכות ואיום של טורפים, גרמו לאובדן של ביצים רבות. יוזמה של צלם הטבע יוסי אשבול זכתה לאוזן קשבת ב"חברת המלח" שהקימה אי גדול ובטוח למען דורות העתיד של השחפיות

מאות שחפיות ים נדירות שסובלות מירידה במספרן בשנים האחרונות ומצויות בסכנת הכחדה עולמית, תוכלנה לקנן בביטחה באזור התעשייתי של בריכות המלח בעתלית, ללא חשש מעליית מפלס המים בבריכות שגרמו לטביעתן של ביצים רבות ולחדירה של טורפים ובני אדם לשטחי הקינון.

בעקבות התייבשות גבוהה של איזורים ביצתיים בצפון הארץ ולאורך מישור החוף בשנים האחרונות, קטנו איזורי הקינון של שחפיות הים בצורה משמעותית בישראל. כתוצאה מכך, מעדיפות שחפיות הים לקנן במאגרי מים מלאכותיים, בבריכות דגים או במקומות בהן מפלס המים אינו יציב כדי לספק להן הגנה מפני טורפים, כדוגמת שועלים או כלבים משוטטים.

בריכות המלח בעתלית מהוות את אחד המקומות הבודדים שנותרו בארץ בהן מקננות גם שחפיות גמדיות, מין המצוי בסכנת הכחדה. מושבות הקינון של שחפיות הים והשחפיות הגמדיות בבריכות המלח בעתלית סבלו בשנים האחרונות מפגיעה קשה ואם בעבר קיננו כ-250 זוגות, כיום נותרו עשרות בלבד.

השינויים הגדולים במפלס המים בבריכות, מאפשרים לשחפיות להטיל את הביצים על קרקע יבשה ולדגור עליהן, אך עם עליית המפלס לאחר מספר ימים ולמרות נסיונות הצלה של השחפיות, עשרות קינים עם ביצים נפגעים.


השחפיות דוגרות באדמת הבריכה והביצים טובעות


מי שמתעד את השחפיות מזה כ-30 שנה הוא יוסי אשבול, אחד מבכירי צלמי הטבע בישראל. "כבר בראשית שנות ה-70, היקף הדגירה של השחפיות היה מצומצם. המים שנשאבים מהים ומוזרמים לבריכות המלח עוברים אידוי ומשם הם עוברים מבריכה לבריכה. במהלך השנים התפתחה בה מערכת שלמה של מערכת מזון ייחודית שמושכת אליה עופות מים רבים, ביניהם חופמאים, פלמינגואים, תמירונים ושחפיות ים", מספר אשבול.


לדבריו, בשנים האחרונות עם העלייה באוכלוסיית השועלים, ביצים רבות נטרפות בעת עונת הקינון, אך גם למבקרים באזור כדי לצפות בציפורים או לצלמן, יש חלק לא מבוטל בהפרעה לשגרת חייהן של הציפורים. "ברוב המקרים זה נעשה בכוונה טובה כדי לראותן מקרוב, אך ההתקרבות פשוט גורמת להתרוממות של מושבת שחפיות שלמה בבהלה, דבר שגורם להפקרת הביצים לקרני השמש", הוא מסביר.

"גם חובבי טבע שלא בכוונה רעה מתקרבים לציפורים, לא מודעים להשפעה הקטלנית של הקרינה החזקה על העוברים בביצה, שמאבדים לחות וחוטפים מכת חום קטלנית. השחפיות יכולות לדגור על הביצים הללו, אבל כבר לא יצא מהן דבר ולראייה, אחוז ההצלחה בעתלית קטן מאוד".

טקסי החיזור, ההזדווגות והאכלת האפרוחים שתועדו על ידי אשבול, הניעו אותו לצאת מתחומי העדשה ולנסות גם לסייע לציפורים. לפני כשנתיים הוא פנה לרשות הטבע והגנים בבקשה לגדר את שטח הדגירה המרכזי של השחפיות, דבר שמנע חדירה של מבקרים למקום, אך נראה כי האיום המרכזי לציפורים נותר בשינויי המהיר של מפלס המים בבריכות המלח.

יש סרטון עם אתם רוצים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3805599,00.html

קרידיט לYNET