זה קצת הולך להיות ארוך...
טוב, לי יש בעיה כלשהי שממש כבר אין לי מושג מה לעשות איתה, וזה משגע אותי, קשור לידידה.. דרך אגב אני בן 18 והיא 19
הכל התחיל לפני בערך שנה, למדנו ביחד במשך 4 חודשים בקורס הכנה לפסיכומטרי, בהתחלה לא דיברנו אבל אחרי כמה ימים ממש נהיינו חברים טובים שם, ישבנו ביחד בשיעורים ובהפסקות, בקיצור כולם ראו שאנחנו ממש חברים טובים (ידידים) הבעיה שלי מתחילה בזה שאני חילוני והיא דתייה, שומרת נגיעה וחצאיות.. לקראת סוף הקורס הבטחתי לה שאני אבוא לבקר אותה במקום שהיא עושה בו שירות לאומי, שזה פה בירושלים, הלכתי יום אחד והיה לנו כיף, אפילו שזה בבית חולים, ישבתי איתה כל היום ודיברנו וצחקנו, אחרי זה יצא לי לבוא עוד כמה פעמים לשם, פעם בשבועיים ככה, ואני מאמין שגם לה זה היה נחמד, עד שהאחראים עלייה שם גילו שאני בא והיינו חייבים להפסיק.
האמת שאחרי שהפסקתי לבוא הקשר בינינו די נגמר, לא יצא לנו לדבר בכלל, עד שיום אחד נזכרתי שיש לה יום הולדת, בערך 3 חודשים אחרי שהתראינו לאחרונה והתקשרתי להגיד לה מזל טוב, דווקא היא הייתה שמחה ודיברנו די הרבה זמן, ואז גם גיליתי שיש לה פייסבוק אז הוספתי אותה, ושוב אז הייתה איזה הפסקה של חודש, גם אף פעם לא ראיתי אותה מחוברת בפייסבוק עד שיום אחד ראיתי אותה מחוברת בפייסבוק וסתם התחלתי לדבר איתה... השיחה בפייסבוק נמשכה עד בסביבות 1-2 בלילה, זה היה בתדירות של פעם בכמה ימים היא התחברה ויצא לנו לדבר, לרוב בשעות הערב.. עד שהגענו למצב שאנחנו מדברים כמעט כל ערב בפייסבוק, ולפעמים עד 3 בבוקר ככה, אפילו שהיא צריכה לקום מוקדם וגם אני, סתם על שטויות וכל מני דברים כי זה כיף, לא בקטע רומנטי או משהו כזה..
יום אחד, לפני כחודשיים,, קיבלתי ממנה הודעה ב10 בערב, שאומרת שממחר היא בירושלים עם חברה (היא גרה באיזור באר שבע), קבענו שנדבר, באותו יום התקשרתי אליה, קבענו להפגש, נסעתי לתחנה המרכזית לאסוף אותה ואת חברה שלה, בילינו ביחד כל הערב בסבבה וחברה שלה כל הזמן גם צילמה תמונות..
כאן התחילה לי בעיה, מיום אחרי זה, מצאתי את עצמי כל הזמן חושב עליה, נכנס לפייסבוק סתם בשביל להסתכל על התמונה שלה, באותה התקופה גם איבדתי את התיאבון שלי, ממש כמעט לא אכלתי כלום, ירדתי איזה 8 קילו, ואני מאמין שיש לזה קשר... חודש שלם מאז המשכנו לדבר כרגיל אבל אני הרגשתי לעצמי בפנים שאני ממש יש לי רגשות כלפיה, כבר התחלתי לדמיין מה יקרה אם אני ינסה לשמור שבת או משהו כזה... עד שיום אחד כנראה הייתה לי איזה פליטת פה או משהו שגרמה לה להבין שמשהו פה קורה, והיא התחילה לחקור אותי, ממש לא עזבה אותי בעניין, גם שלחה לי הודעות לפלאפון מבקשת שאני יספר לה.. בסוף החלטתי להתוודות ולראות מה יקרה, להגיד לה שאני שיש לי רגשות כלפיה, ולראות איך היא תגיב... אחרי הרבה דיבורים בנושא, היא החליטה שכדאי שננתק את הקשר בינינו לגמרי כי ככה יהיה בריא יותר לשנינו.. יומיים ישבתי מדוכא בבית, לא היה לי כוח לשום דבר, אבל אז התחלתי להבין שבאמת פעלתי מבלי לחשוב, נתתי לרגש להשתלט, אחרי יומיים קיבלתי שוב הודעה לפלאפון, נמאס לי מההפסקה הזאת בוא נחזור אבל להיות כמו פעם, סתם ידידים בכיף.. חזרנו לדבר בפייסבוק הרבה, ומאז שהכנסתי לעצמי לראש שלא יהיה שום דבר בינינו, כבר לא חשבתי עליה באותה צורה, באמת היה לי כיף איתה בתור ידידה, ומאז גם התחילו שיחות פלאפון מדי פעם.. הקטע זה שבשבועיים האחרונים זה ממש התדרדר כבר, ההודעות שמוחלפות כל יום בפלאפונים בינינו הגיעו לכמות של איזה 10 ביום, סתם על שטויות.. והשיחות נהיו יותר ויותר ארוכות, שוב, סתם על שטויות ולכיף, לא קטע רומנטי או משהו כזה, ממש כמה ערבים דיברנו בפלאפון, אפילו ערב אחד עד 6 בבוקר בערך...
לפני יומיים קבענו היא שלחה לי הודעה בבוקר שיש לה שביתה במקום שהיא בשירות לאומי ויש לה יום חופש, קבענו בירושלים.. בשעה 3 בצהרים ככה היא הגיעה לבד... הלכנו לקניון לבקר את חברה שלה, טיולנו, דיברנו, והלכנו לבית שלי לראות סרט שקבענו שנראה, סרט מפחיד, במשך כל הסרט צחקנו כך שהוא לא היה באמת מפחיד.... וב11 בערב הסעתי אותה בחזרה לתחנה המרכזית, כל זה כמובן שאני יודע שלא יהיה שום דבר בינינו, גם נזהרתי לא לגעת בה, כי היא שומרת נגיעה ואמרה שאסור....
אתמול היא דיברה איתי ולא בדיוק גמרנו את השיחה עד היום בבוקר, היא אמרה לי שהיא רוצה שנפסיק לדבר בכלל והפעם זה בגללה, כנראה שהביקור שלה בירושלים לפני יומיים גרם לה לבלבול ברגשות, והיא מתחילה, לפי מה שהבנתי לפתח רגשות פתאום, וזה מה שמפחיד אותה והיא אומרת שנפסיק לדבר בכלל...
הבעיה שלי היא שאני ממש לא רוצה לנתק איתה קשר, ממש כיף לי לדבר איתה מדי פעם בטלפון ובהודעות וסתם ככה שמשעמם, ואני לא חושב שככה לוותר זה יהיה נעים, אני לפחות ירגיש רע מאוד, התקופה האחרונה הייתה ממש נחמדה,
מה לעשות מפה, מה להגיד לה עכשיו? צריך לשכנוע אותה איכשהו שתתייחס לזה כמו שאני מתייחס לזה עכשיו, שתכניס לעצמה לראש שלא יהיה כלום, או שאין טעם ובסוף נהיה חייבים לוותר על הקשר?



ציטוט ההודעה
