שאלה,עזרה או איך שתקראו לזה

[משתמש אנונימי]

אז ככה נתחיל בזה שאני בת 17 כיתה יב.
יש לי חברות וידידים ר-ק בבצפר. מחוץ לבצפר אנחנו לא נפגשים,או שפעם בהרבה הרבה הרבה הרבה זמן עם חברה קבועה.
בוא נגיד שעם אני יוצאת אז 3-4 פעמים בשנת הלימודים.
אין לי בעיה של חברים חס וחלילה אבל הקטע הוא שאני לא יכולה להתחבר לאף חבורה,אלא פשוט אנחנו בבצפר חברים ובחוץ לא נפגשים.
הבעיה שהכי מציקה לי היא שעד כיתה ט הייתה לי מין חבורה של חברות שיצאנו והכל אבל אז היה בינינו ריב גדול מאוד שלא נפתר והם צהלכו והמציאו שמועות מפה ועד לשם ,שמעוות הכי לא נכונות בעולם. בוא נגיד,עשו הכל כדי שאף אחד לא יידבר איתי. וגם עם מישהו התחבר איתי אז הם מהר מאוד גם ''טיפלו'' בו,ומה שהכי מעניין זה שכולם מאמינים דווקא להם ולא שומעים תגרסה שלי. אותם האנשים מדברים איתי והכל אבל פשוט נגדי. אפשר להגיד מאז אותו מקרה אני אל יוצאת בכלל חוץ מהמקרה המצוין למעלה.
אני ממש חסרת בטחון למרות שאני מראה הרבה ביטחון.
אני רוצה חבר אבל בגלל שאני לא יוצאת אז גם אין לי איפה להכיר. אני ממש ממש חמודה וכל מי שמכיר אותי יודע את זה.
עכשיו הקטע הוא שאני מאוד רגישה,ואני דואגת על כל אחד. אני דואגת כל כל מילה שלי לאחרים,שלא ייכעסו עליי,שלא יפסיקו לדבר איתי וכו'.. זה כ''כ טיפשי אני יודעת אבל זאת אני. כל החברות בכיתה הם פשוט זונות -סליחה על הביטוי אבל זה מה שהם.
הם רוצות לקבל ממני הרבה אבל נותנות 0 עגול. בחיים לא קיבלתי משוה מהם,אני מתכוונת הזמנה ליציאה לאנשהו או משהו כזה. אני זאת שתמיד באתי והתחנפתי אליהם והם מנצלות את זה. כולם חושבים שאני איזה כלבה שתרוץ אחרי כל אחד. ברוך ה' לא חסר לי כלום,אבל אני לא יודעת להשתמש במה שיש לי(ביופי ובאופי) ולכן אני גם לא משדרת ביטחון בגרוש.
אני מנסה ליהיות טובה אבל כולם רואים את זה כחלשה,ועם אני מנסה להביע את העמדה שלי אז כולם פתצאום נגדי. אף פעם-אף אחד מהחברות לא אמר לי שאני צודקת. בחיים.
עכשיו אני מאוהבת במישהו ואין לי אומץ לגשת אליו,כי הוא 100 אחוז לא יסכים,ויש לי סיבות לחשוב ככה,אז אל תגידו לי אין לך מה להפסיד תלכי אליו.
הסתכלתי עליו כ''כ הרבה,שפשוט כל אחד ואפילו המפגר ביותר היה מבין שיש כאן משהו,והיה ניגש. הוא סוג של חוזר בתשובה ואני ההפך הגמור מזה,ככה שאין מצב שייצא מזה משהו.
אני כ''כ חסרת ביטחון שאני מפחדת לסרב לו במשו שהוא מבקש.א ני מפחדת שהוא יחשוב לעיי משהו לא טוב.
נמאס לי ליהיות כ''כ תלויה באנשים!
אני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה,נמאס לי לרדוף אחר כולם ולעשות את עצמי מפגרת. נמאס לי ליהות טובה כי ממילא כולם רואים את זה כרעה,ועם אני מנסה ליהיות רעה כמו כולם אז גם שם אני לא טובה. אני לא יודעת מה לעשות.
למשל אתמול הייתה מסיבה אז אמרתי לחברה שלי שכשהיא תחזור שתתקשר עם היא תמשיך ללכת אלנשהו,אז היא הלכה ולא התקשרהףהתעצבנתי עליה,ועוד הפעם נכנעתי כמו סתומה והתחלתי לדבר איתה לבד. עם אני מפסיקה לדבר עם מישהו ,אף אחד לא בא לשאול מה קרה ולבקש סליחה. רק אני ''צריכה'' לעשות דבר כזה! ותבינו נמאס לי! אני רוצה שיעריכו אותי בתור בן אדם. שיבינו אותי גם!
אני רוצה לצאת,הריע זה שיא הגיל ליציאות! ואל תגידו לי לבקש מהם,כי ביקשתי המון וניסיתי את כל השיטות וכלון לא יוצא! כל פע הם ממציאות משהו אחר! אז די,אני יותר לא מבקשת ולא מתכוונת להתחנן.
מה דעתכם?
ובנים,איך אני אמורה להתנהג אליכם? איזה בנות אתם אוהבים? אני יותר מדי טובה לכולם ואני יודעת שלא אוהבים את זה,אז מה אתם כן אוהים? מה זאת אומרתת בשבילכם בת שהיא אגדה?בת שהיא מסתורית?
תנו לי עצות איך להתנהג.
ותודה למי שקרא עד הסוף.

[לידור]

קודם כל את נשמעת ממש חמודה, נחמדה כזאת,ילדה טובה בקיצור.
אני יכול להגיד שאת צודקת לגמרי לגבי הכעס שלך על החברות שלך שהן לא קוראות לך לצאת ומזניחות אותך,הן באמת מניאקיות וזה באמת פוגע.
אם את נראית טוב כמו שאמרת זה סבבה אבל לא מספיק,גבר רוצה בחורה שהיא תהיה קלילה כזאת,משדרת ביטחון עצמי קצת וחברותית(זה מה שאני הייתי רוצה ואני מאמין שהרבה אנשים היו רוצים ככה).
אני חושב שאת צריכה להתחבר לחבורת בנות אחרת,הן לא לרמה שלך,הן סתם מפקירות ולא רציניות ואני חושב שאת לא צריכה להשתנות בהרבה, את נשמעת ממש חמודה ואני חושב שיש גברים שכן היו רוצים להיות איתך וד"א הביטחון העצמי נבנה עם הזמן עקב השפעת החברה עלייך.
אני לא ארחיב יותר מדי פה,אם בא לך נמשיך את זה כבר בפרטי

[משתמש אנונימי]

את מתעסקת בשטויות יותר מידי.
וחושבת הרבה יותר מידי.
אם את כל מה שאת אומרת שאת - הכל רק בגללך.
רוצה לצאת? תצאי. אין דבר "אין חבורה" ותאמיני לי שבגלל ריב בכיתה ט' לא יזכרו אותך .
חברה חזרה ממסיבה? למה לא הלכת איתה למסיבה?
אנשים לעולם לא ירדפו אחריך ובטח שלא ירגישו בחסרונך אם אף-פעם לא היית שם.
צאי מהבית, תדחפי ליציאות (תשאלי חברה אם את גם יכולה לבוא), ותפסיקי לחשוב שכולם נגדך. הם לא פועלים אישית נגדך, הם פשוט חיים ולא מעניין אותם כל-כך מה אותה ידידה מהכיתה עושה או עם מי היא יוצאת.
תחיי ותני לחיות.