טקסט
זה כבר כמה ימים שאני מרגיש מעורער
הכול לא הולך לי מזל רע יורד עליי כמו מטר.
מרגיע את עצמי אפילו זה כבר נהיה מיותר
מרגיש חסר תועלת כמו עץ בלי פירות הדר.
אני רואה איך העולם שבניתי לעצמי קורס
איך הכול נסגר עליי נהיה שחור ומתמוסס.
הרכבת כבר יצאה הכרטיס האחרון נמכר
מצטערים מאוד אבל איחרת הזמן שלך עבר.
והנה שוב אני מוצא את עצמי הולך ונגמר
ושוב מתבלט האם זה שווה להישאר בדרך הישר.
אל תבינו לא נכון אני ממש לא קרימינל
אני רק עוד דוגמא לתוצר של יחס מקולקל.
בן אדם שהיה ישר כמו סרגל אבל גם נפל
כי להרוויח כסף בדרך של הפשע זה קל.
אבל בסוף אתה מגלה שפשע לא משתלם
כי אי אפשר אחר כך לצאת או להיעלם
ברגע שנכנסת אין שום דרך חזרה
חוץ מכמובן לצאת בתוך ארון קבורה.
תגובות בבקשה
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
