פריקה...
כ"כ הרבה מילים יש לי להגיד, וכ"כ מעט נכתבות על הדף. קשה לי להביע את הרגשתי בעניין ואת הפגיעה הנפשית שאני עוברת יום יום.
אין לך מושג כמה קשה לי המחשבה שאולי יש צד בך שעדיין אוהב אותה, או שמא כל כולך עדיין שלה. קשה לי לשבת לצדך, מחובקת איתך ולחשוב שאולי אינך אוהב אותי או רוצה בי.
והמחשבה מציקה ובוערת בי כל יום, למרות שהינך מכחיש כל מילה שאני אומרת בעניין ומנסה לחפות על מילותיך שאמנם לא מיועדות לי אך הן קשות כל כך לקריאה ולשמיעה. המילים שכתבת לה, או לכל בת אחרת. איני רואה כאן מקום לצדך.
כשהייתי איתך היום משהו הציק לי, כמו כל פעם אבל עכשיו קצת יותר. משהו חסר לי, שמא האהבה שלך שמא נוכחותך בתור חבר. רציתי לבכות אבל ידעתי שלא תבין.
וכשקראתי את המכתב שהיא כתבה לך, התמלא בי מן עצב כזה שלא ניתן להסביר והרגשת ריקנות כזאת שאולי אינני טובה כמוה, או יפה כמוה. שאינך אוהב אותי כמו שאהבת אותה.
עצרתי את הדמעות שחנקו את גרוני. ידעתי שתהיה אדיש כלפיהן ולא תדע מה לעשות, אז העדפתי לשתוק ולהחניק את מחשבותיי בתוך מוחי, למרות שהן מאיימות לצאת במילים קשות.
בכל זאת הייתם שנים ביחד, זה קשה להשליך הכול בבת אחת לפח ולהתפנות למערכת יחסים חדשה, כמו שלנו מלאת הפתעות וחששות. בעוד כששנינו קשי מזג וקשי הסתגלות למצב הקיים.
אני בסה"כ בת 16 ומדברת כאילו אני בסוף שנות ה30 לחיי. תראה מה החדרת בי רגש הרסני ועמוק שקשה לצאת מימנו. נפלתי למלכודת והתאהבתי בך..כואב לחשוב שאתה לא רצוי....
חבל שאני ילדה רגשנית ועמוקה מידי ולא לוקחת את החיים בקלילות יותר. אני עדיין ילדה וכבר יש לי מחשבה של בוגרת...יכול להיות שאם הייתי קלילת דעת יותר אולי כך היית אוהב אותי יותר אבל קשה לי להיות מישהי שאני לא-ולעולם לא אהיה.
חבל שאני כ"כ אוהבת אותך ומרגישה אליך את מה שעוד לא הרגשתי לאף אחד, וקשה לי עם המחשבה שהיא נמצאת בראשך ומבלבלת את רוחך. אינני יכולה לסמוך עליך בעיניים עצומות שאתה שלי.
אני רוצה שתדע את כל מה שכתבתי, אבל אינני חושבת שאתה מוכן עדיין לקבל את דבריי או להפנימם. אולי כל זה שקר ואני מדמיינת לעצמי שטויות אבל שתדע שהשטויות האלה מכאיבות לי בלב וצורבות בבשרי.
אני רוצה לספר לך הכל, אבל אני יודעת שאתה לא באמת תרצה להקשיב.
ציטוט ההודעה
F.c Maccabi Haifa
, אמיתי ?
נכתב במקור על ידי צוף
