קרדיט ל- One.

ענף האקרובטיקה בישראל נמצא בשוליים והמתעמלות שעובדות קשה כדי להצליח, מבקשות הכרה ותמיכה: "ההיבט הכלכלי הוא המחסום העיקרי שלנו".


הגיע הזמן לעשות היכרות טובה ואמיתית עם ענף ספורט שנמצא לצערנו בשוליים של הספורט בישראל אך תופס תאוצה בשנים האחרונות.
ענף האקרובטיקה הוא אחד מתחומי ההתעמלות הבינלאומית המעניינים והיחודיים, בו מתאמנים ומתחרים בצוותים של זוגות, שלשות או רביעיות. בתחרות מציגים הצוותים תרגילים על גבי משטח התעמלות אולימפי, לצלילי מוזיקה. התרגילים מורכבים מפירמידות, אלמנטים ותנועה. כמו כן, הענף דורש מהמתעמלות (וממעט המתעמלים) כישורים של מיומנויות טכניות, תרגילי אקרובטיקה, תנועה ותיאום.
מערכת האימונים דורשת מהמתעמלים לבצע אימוני כושר אינטנסיביים, אימוני טכניקה ואקרובטיקת פס. אה, כמעט שכחנו, יש גם אימון בכל יום - לפחות שלוש שעות. כמה מאיתנו היו מסוגלים להתמיד?
"ענף מפותח מאוד בעולם כולו"
נבחרת האקרובטיקה - “אקרוג'ים השרון” שמנוהלת ע”י חגית דיסקין ויהודה הובר והוקמה לפני 8 שנים, היא אחת מקבוצות האקרובטיקה המובילות בישראל. מיה, גבי והדר, חברות סגל נבחרת ישראל באקרובטיקה ואגודת "אקרוג'ים השרון" יודעות שהמשימה לא פשוטה וגם התמיכה מהמוסדות לא ממש קיימת, אבל התשוקה לענף מנצחת את הכל.


"זה התחיל כחוג לכל דבר. ברגע שנכנסים לענף, זה חלק בלתי נפרד ממך"

“אנחנו עובדות קשה, בהתמדה ורצינות ובעלות שאיפות ומטרות להתקדם ולהצליח", אומרת גבי מוס, חיילת בת 19 מעין שריד, שהוכרה כספורטאית מצטיינת בצה”ל, "זה התחיל כחוג לכל דבר ולקראת כיתה ד' הבנתי שזה מה שאני כנראה אעשה בשנים הקרובות. אני חושבת שמדובר במשהו שברגע שאתה נכנס לתוכו, זה באמת בלתי נפרד ממך. גם בנות שנאלצו או החליטו לפרוש, עדיין מאוד מעורבות".
באקרובטיקה אין חישוקים ואביזרים נלווים, אבל יש חוקה מסודרת והפירמידות האנושיות מעוגנות בה. לכל פירמידה ניקוד שונה. באופן טבעי, ככל שהפירמידה יותר מורכבת, כך הניקוד גבוה יותר. “יש לנו כוריאוגרפית צמודה והמון פרמטרים שחייבים לשים לב אליהם לפני ובמהלך תרגילים", אומרת חגית דיסקין, מנהלת ומאמנת הקבוצה, “השופטים נותנים ניקוד צוותי על רמת הפנייה של המתעמלים, על הקשר בין המוזיקה לתרגיל וגם על הסיפור שנרקם תוך כדי, הייתי אומרת שמדובר כמעט בקרקס".

לכתבה המלאה: http://one.co.il/Article/09-10/7,0,0,0/154572.html