את מביטה לכאב בעיניים
לא מרפה מארשת פנייך הזעופה,
הדוקרת את לבך בחוזקה
מלטפת בידייך דמעה מלוחה.
באותו יום התהלכת בבית הנסיך
חיפשת אחר עקבותיו
ולא מצאת,
רק ריח בשמו מדיף ריח ניחוח
ושמו מתנוסס בספריו.
רצית להעניק לו את לבך
שיעשה בו כרצונו,
שישבור, שימחק
או שמא ירגיש, יאהב.
התהלכת בגן הוורדים השוקט
שמא הלכת רחוק מהלב,
התהלכת בין זכוכיות שברון וכאב
בין שלוליות בשר ודם
לצידן שוכב נסיך קפוא כשלג ומת.



ציטוט ההודעה




