[פרסום] תחילת סיפור על כלבה מתוקה....
http://richtext.co.il/art/437 תקראו זה נחמד מאד...
פרק ראשון- חורף קר
הסיפור שלי מתחיל לפני כ-8 שנים, בחורף גשום וקר.
אופס...נולדתי לאמא די נחמדה אך לא הספקתי כל כך ליהנות בחברתה.
לאחר כמה ימים, ידיים קרות וגדולות הפרידו אותי מאימי ושמו אותי באוטו,
מצאו לי פינה והשאירו אותי שם...לבדי עם עצמי!!!!
אבל בטח אתם חושבים כמה עצוב היה וכמה קר היה וכמה גשם חטפתי...
הכול נכון. הסתובבתי כמה ימים- אני כלבה די פיקחית- וחיפשתי קצת מים
וקצת מה לאכול ...הסתובבתי והסתובבתי עד ששמעתי המון קולות מתוקים,
רכים מאד, ראיתי יצורים שמחים וקופצניים שרצו מפינה לפינה ובידיהם משהו שהריח טוב..
החלטתי להתקרב לאט לאט- לא הייתי בטוחה שהם יצורים חברתיים- וכשהגעתי לגדר-
ראיתי אותה!!!!
היא הייתה גבוהה יותר מהיצורים הקטנים והקופצניים, היא הייתה רגועה יותר ופחות קופצנית, היא חייכה,
קולה היה נעים להפליא ופתאום זה קרה- מבטי פגש את מבטה!!!!
העיניים שלי בקשו מחילה והיא מיד קלטה!
הסיפור שלנו התחיל בדיוק כאן......
היא הוציאה לי קערה קטנה עם מים וקצת אוכל( נראה לי שינצל) היה ממש טעים ועסיסי.
היא ביקשה ממני לא לפחד ולהתקרב, ליטפה אותי בעדינות, ואמרה שאני יכולה לאכול כמה שאני רוצה.
אני לאט לאט התקרבתי- כי היה משהו מיוחד בקולה שאמר לי שאפשר להתקרב אליה- שתיתי וגם אכלתי...
פתאום היא קמה ואמרה שהיא חייבת לחזור ליצורים הקופצניים אך שלא אלך כי היא תחזור.
הדלת נסגרה אחריה. נשארתי שוב לבדי, אך אכלתי, שבעתי והתעייפתי טיפה ונמנום זה מה שהייתי צריכה.
אפילו לא הספקתי לחשוב והופ- נרדמתי!!! אך משהו הפריע לי לישון- הדלת נפתחה כל כמה פעמים, העיניים שהציצו עליי- היא דאגה ליוכנראה גם שכחה את בקשתה- שאחכה עד שהיא תחזור!!!
הלכתי אחריה כל הדרך. כל כמה צעדים היא נתנה לי שניצל עסיסי לאכול- ואני שהייתי מאד רעבה נהניתי מהכול.
פעם הראשונה בחיי הקצרים שהדרך הייתה כל כך כפיית וטעימה. לפתע היא נעצרה, התכופפה, התקרבה אליי, הסתכלה לתוך עיניי ואמרה בקול רך ונעים ש- מהיום כאן הוא ביתי!!!
אז לא כל כך הבנתי למה היא התכוונה אך נכנסתי פנימה-הסתקרנתי. נכנסתי בקצת חשש, בדקתי כל פינה- שאדע איך להימלט מכאן אם רק יהיה צורך בכך. ראיתי מטבח קטן,עברתי את הדלת , נכנסתי לחדר- היא ליוותה אותי עם העיניים כל צעד שצעדתי, מיד הלכה, וכשחזרה בידיה היה כלי למים ולאוכל- הסתכלה אליי ואמרה שארגיש נוח לשתות ולאכול מהכלי. אני ערמתי את מבטי כאות של תודה .
אז היא- שמאוחר יותר גיליתי את שמה- התיישבה על הרצפה וטלפנה. "מצאתי גור של כלבה ממש חמודה"- "כל כך עדינה ויפה"- "הסתובבה ימים בגשם ובקור ללא בית וללא מזון" " מחר אסע אליכם ונארגן לה אוכל, רצועה וכל מה שצריך".....
הלילה ירד ולי היה מוזר- נשארתי כאן- יש לי מים, אוכל ואפילו מיטה- סלסלה קטנה עם ריפוד רך נעים וחמים. לא אצטרך לבלות עוד לילה בחוץ, תחת כיפת השמיים והקור ......
ציטוט ההודעה
