קצת על שייקה אופיר
שייקה אופיר, האיש שכונה "מלך הבידור הישראלי", נולד בירושלים תחת השם ישעיהו גולדשטיין.
בגיל 14 וחצי התגייס לפלמ"ח, עזב לאחר שהתקבל לתיאטרון "האוהל", וכאשר החלה מלחמת השחרור חזר לשירות. בעודו במדים הוקם ה"צ´יזבטרון", להקת הבידור של הפלמ"ח, ואופיר הפך לחבר בו.
כאשר השתחרר מהפלמ"ח, אופיר כבר היה כוכב. הוא נסע לפאריז ולמד פנטומימה אצל אטיין דקרו, אבי הפנטומימה המודרנית.
אחרי שלוש שנות לימודים והופעות של חצי שנה עם הפנטומימאי מרסל מארסו, חזר לישראל – הישר לתיאטרון הקאמרי. בתיאטרון הקים להקת פנטומימה. במקביל, שיחק בהצגות "תעלולי נאסר א-דין", "כובע הקש האיטלקי" ו"ת"ק על ת"ק".
ב-1956 נסע אופיר לארה"ב, בעקבות הצעה להופיע במועדון לילה, ונשאר שם ארבע וחצי שנים. בין היתר הופיע עם מרלן דיטריך, והוזמן להחליף את סמי דיוויס ג´וניור בהופעה בפני האו"ם. הוא גם העלה הופעת יחיד בברודווי, שזכתה לביקורות טובות.
בתחילת שנות ה-60´ חזר אופיר לארץ. הוא כתב וביים את שתי התוכניות הראשונות של "הגשש החיוור", ובאותה תקופה גם החל להתבלט כשחקן רציני, בקולנוע ובתיאטרון.
בסך הכל שיחק אופיר ב-28 סרטים, ביניהם "אבו אל בנאת", "דליה והמלחים", "ארבינקא", "תעלת בלאומליך", "הבית ברחוב שלוש", "חור בלבנה" ובמה שנחשב כגדול תפקידיו – "השוטר אזולאי", שאף היה מועמד לאוסקר.
בנוסף שיחק גם בסרטים בינלאומיים: "מכרות המלך שלמה", "מחץ הדלתא", "נשות הרעם" ו"הקוסם מלובלין". בין לבין, שיחק אופיר גם בהצגות, ביניהן "האדם הצוחק", "גבירתי הנאווה", "החולה המדומה", ו"המלך מתיא הראשון".
בראשית שנות ה-80´ העלה אופיר תוכנית יחיד בשם "אלף הפרצופים". ב-1984 העלה מופע נוסף, "שמחת עניים".
במקביל, הוביל סדרה ללימוד ערבית בטלוויזיה.
שייקה אופיר נפטר ב-17 באוגוסט 1987, בגיל 58, מסרטן הריאות.






ציטוט ההודעה


