אפרים קישון מגדולי המחזאים והסאטיריקנים בישראל.

[-HAIM-]

אפרים קישון



מגדולי המחזאים והסאטיריקנים בישראל.

אפרים קישון נולד ב-1924 בשם פרנץ קישהונט, בעיר בודפשט בהונגריה. כנער, הוא שרד את השואה בזכות מיומנותו במשחק השחמט. כבר מגיל צעיר הוא החל לכתוב מערכונים ומחזות בשפה ההונגרית. בשנת 1949, כשהוא בן 25, עלה אפרים ארצה. תוך שנים ספורות הפך קישון לאחד מהמובילים בתחום הסאטירה בישראל. הוא נחשב לבעל מוניטין כסופר באירופה, ועטור פרסים בינלאומיים.
קישון כתב את המחזות "הכתובה", "תוציא את השטקר, המים רותחים", "הו, הו, יוליה".
סרטיו זיכו אותו בפרסי הוקרה בארה"ב ובאירופה ובשתי מועמדויות לאוסקר.
בשנת 1964 יצר קישון את סרטו הראשון, "סלאח שבתי", בכיכובו של חיים טופול. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר, בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר; זכה בשני פרסי "גלובוס הזהב" על הסרט והשחקן הראשי (חיים טופול); בפרס התסריט והמשחק בפסטיבל סן פרנסיסקו ובפרס מפיצי הסרטים בארה"ב בעבור הבימוי המצטיין.
שלוש שנים מאוחר יותר, ביים קישון את הסרט "ארבינקא" (1967), עם גילה אלמגור וחיים טופול בתפקידים הראשיים. ב-1969 עשה קישון את "תעלת בלאומיך", בכיכובם של בומבה צור, שרגא פרידמן וניסים עזיקרי. הסרט ידע הצלחה גדולה וזכה בפרס הסרט הזר בפסטיבל ברצלונה 1969; בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל מונטה-קרלו וכמו-כן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב באותה שנה.
ב-1971 עשה קישון את הסרט "השוטר אזולאי". בתפקיד השוטר היה שייקה אופיר, ששבה את לבבותיהם של רבים מצופי הסרט. הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב; היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר; זכה בפרס הסרט הזר בפסטיבל ברצלונה וכמו-כן בפרס הבימוי בפסטיבל מונטה-קרלו 1972.
בשנת 1978, ביים קישון את סרטו העלילתי האחרון - "השועל בלול התרנגולות" – בכיכובו של שייקה אופיר וספי ריבלין. הסרט לא רשם הצלחה גדולה.
קישון החליט לעבור להפקות במדיום הטלוויזיוני והשלים עיבודים לטלוויזיה הגרמנית למחזותיו ה"הכתובה" (85´), "תוציא את השטקר" (87´), וכן סדרה של 36 פרקים, שהורכבה ממערכוניו. גם בישראל תרם קישון מניסיונו בכתיבת הקומדיה הטלוויזיונית "ייסורי אפרים" (94´), ששודרה בערוץ השני.
אפרים קישון כתב כ-50 ספרים ומכר למעלה מ-40 מיליון עותקים, בעיקר במדינות דוברות גרמנית. כמו כן כתב 13 מחזות, שבעה סרטים ושתי סדרות טלוויזיה. במשך כשלושים שנה הוא כתב טור שבועי ב"מעריב" בשם "חד גדיא".
למרות יצירתו הענפה, אפרים קישון סבור כי מעולם לא זכה בהוקרה מספקת או פירגון בישראל. אמנם, ב-1989 עשו לכבודו תוכנית "חיים שכאלה" וב-1993 קבל את האוסקר הישראלי על מפעל חיים, הוא גם זכה בפרס סוקולוב ובפרס ביאליק, אך במשך שנים טען לקיפוח הממסד.
ב-2001 זכה סוף סוף קישון למעט עדנה וכבוד גם בישראל, לכשנודע כי הינו מועמד לקבלת פרס נובל לספרות. סרטיו שצולמו כולם בשחור ולבן חודשו בגרסת DVD. ביום העצמאות ה-53 הקרינה הטלוויזיה הישראלית סרט דוקומנטרי על עשייתו הקולנועית וכן מבחר ממערכוניו.
בשנת 2002 הגיעה שעתו הגדולה של קישון. הוא זכה סופסוף בפרס ישראל על מפעל חיים.

קרדיט לאתר אחר

[Mr.InteR]

תודה רבה.

[FunnyXD]

תודה רבה על הסיקור .