קצת על הגשש החיוור
קצת על הגשש החיוור
שייקה (יהושוע) לוי – 1940, גברי (גבריאל) בנאי – 1941, ישראל פוליאקוב
שלישיית הגשש החיוור נוסדה בתחילת שנות ה-60´ על ידי האמרגן והמפיק אברהם דשא (פשנל).
פשנל פנה אל שייקה לוי, גברי בנאי וישראל פוליאקוב (פולי), אז חברי להקת התרנגולים, והציע להם להקים שותפות. תוכניתה הראשונה של הלהקה, "שמחת זקנתי", עלתה בסוף 1964.
מאז העלו הגששים עוד תשע תוכניות: "תכנית ד´" (1966), "סינימה גשש" (1967), "קנטטה לשווארמה" (1969), "קסיוס קליי נגד חלפון" (1971), "אופסייד סטורי" (1974), "עובדים עלינו עבודה עברית" ( 1978), "קרקר נגד קרקר" (1981), "בעבור חוקן דולרים" (1985), ו"כוסות רוח" (1991).
הם גם כיכבו בשלושה סרטים, שהפכו לסרטי קאלט: "שלאגר" (1979), "גבעת חלפון אינה עונה"(1976) ו"הקרב על הוועד" (1987).
במרוצת השנים הפכה השלישייה לקונצנזוס, ולאחד מהסמלים הבולטים של הישראליות. עשרות מחקרים אקדמיים בדקו את השפעתם של "הגששים" על השפה והתרבות שהחדירו לציבור הישראלי.
ביטויים שהם המציאו, כמו "סע לשלום, המפתחות בפנים", "הצ´ופצ´יק של הקומקום" ו"ארלוזורובה פינתקובה דיזנגובה", הפכו לקלאסיקה, ולחלק בלתי נפרד מהלקסיקון הישראלי.
ביום העצמאות 2000 קיבלו חברי השלישייה את פרס ישראל על מפעל חיים. כחודשיים לאחר ההודעה על ההחלטה להעניק להם את הפרס, הודיעו הגששים רשמית על החלטתם להתפרק, לאחר 36 שנות פעילות.
באפריל 2000 הם החלו את סיבוב הופעות הפרידה שלהם, שנמשך לאורך השנה כולה.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Viper`
