[מידע] סיף
קרדיט ל- ויקיפדיה.
סַיִף (או סיוף) הוא ענף ספורט שהתפתח מתוך טכניקת קרב. מקור הסיף בקרב חמוש, לרוב בין שני אנשים (דו-קרב), שבו משתמשים בנשק קר בעל להב ארוך ובמגן יד. את התקפת אחד היריבים הודף היריב השני בעזרת הלהב של כלי הסיף שלו. בסיף מתקבל אפוא מגע ישיר בין כלי הנשק, בעוד שבקרב סכינים ההגנה מתבצעת באמצעות התחמקות או תקיפת היד, ובקרב חרבות בימי הביניים היו הודפים את היריב באמצעות מגן. הסיף הוא ספורט אולימפי, ונמנה עם ענפי הספורט המייסדים עם חידוש המשחקים בעת החדשה.
הסיף, כמו האיגרוף וההיאבקות, הוא אחד מענפי הקרב המוקדמים ביותר, והתפתח כענף ספורט ואימון מתוך צורת הקרב המלחמתית. סיף לצורכי ספורט ואימון היה קיים במזרח אסיה, ביפן ובאפריקה בעזרת מקלות. בעידן העתיק התקיימו בתי ספר לסיף, ובאימפריה הרומית של אוגוסטוס נהגו הצעירים לצפות בקרבות סיף.
עם ההתחמשות המסיבית ברובים בסוף המאה ה-15 החל השריון לאבד מחשיבותו ולכן החרב הכבדה החלה להיעלם משדות הקרב, ודרך כוכבו של הסיף בחרב קלה, שעבורו נכתבו קובצי חוקים וספרי לימוד (לראשונה ב-1410, באיטליה). מאיטליה התפשט הסיף ברומח לצרפת, שם פרח. הכנסת השימוש במסיכות פנים הפחיתה את הסיכון הכרוך בסיוף. ב-1570 המציא הצרפתי אנרי סן דידייה את רוב מושגי הסיף המשמשים עד היום. בגרמניה היה נפוץ הסיף בעיקר באוניברסיטאות, בצורה של סיף סטודנטיאלי (Mensur), שדחקה את רגלי הסיף כספורט.
כיום מציין המושג "סיף" בעיקר את ספורט הסיף, שהוא ענף ספורט אולימפי. קיים גם "סיף סטודנטיאלי" (Mensur), שנהוג בקרב אגודות סטונדטים שמרניות במרכז ומזרח אירופה.
סטודנטים בני אצולה מסייפים באיור משנת 1590 לערך
ספורט הסיוף הוא קרב, שבו מנסים שני מתחרים לפגוע זה בזה באמצעות נשק בתנועת דקירה או הצלפה. כלי הנשק שבהם משתמשים בתחרויות הם הרומח ("פלורט"), הדקר והחרב. הרומח והדקר הם כלי דקירה טהורים, ואילו החרב משמשת להצלפה ולדקירה כאחד. הקרב מתנהל על מסלול ארוך וצר (Planche בצרפתית). אורך המסלול 14 מטר ורוחבו 2-1.5 מטרים. בהתאם לכלי הנשק שבשימוש מזכות פגיעות באזורי גוף שונים בנקודה. כיום נמדדות פגיעות אלו באמצעות ציוד חשמלי מיוחד. המנצח הוא הראשון שצובר מספר מסוים של פגיעות מזכות ביריבו, או זה שמוביל בסיום הזמן החוקי (3 דקות נטו או 5 פגיעות בשלב הראשון ו 9 דקות נטו או 15 פגיעות החל מסיבוב התחרויות השני).
השפה הרשמית של הסיוף היא צרפתית.
הסיף נמנה עם ענפי הספורט "המייסדים" של אולימפיאדת אתונה (1896), שם התחרו בחרב, ברומח ובתחרות נפרדת לרומח למורי סיף. תחרות הדקר נוספה באולימפיאדת פריז (1900), ומאז אולימפיאדת אנטוורפן מתנהלות התחרויות לגברים במתכונתן הנוכחית בתחרויות יחידים ובקבוצות בענפי הרומח, הדקר והחרב.
באולימפיאדת אנטוורפן השתתפו לראשונה גם סייפות, בתחרות הרומח ליחידות. באולימפיאדת רומא (1960) נוספה התחרות הקבוצתית ברומח, באולימפיאדת אטלנטה (1996) נוספו תחרויות הדקר לנשים, ליחידות ולקבוצות. רק באולימפיאדת אתונה (2004) התחרו הנשים לראשונה בחרב ליחידות, ותחרות הרומח הקבוצתית הופסקה. הפדרציה הבינלאומית לסיוף היא המחליטה לקראת כל אולימפיאדה אילו תחרויות יתקיימו בה, כך שמספר התחרויות בסיף יעמוד
ספוילר: 
ציטוט ההודעה
