ושוב אני מעבד הכול , אני מאבד מה שיקר לי
מאבד את החברים אני מעבד את החום עכשיו קר לי
מאבד את החיוך אני מעבד כל מה שהשגתי
מאבד עכשיו גם אותך עד שללב שלך הגעתי
אני מעבד כל כך הרבה , אין במה להביט
זוכר ליפני שאיבדתי אותך זוכר אותך עם חצאית
זה קשה אני יודע , אבל מה אפשר לעשות
ומה הטעם אם אין טעם כבר לחייך ולחיות
הקשבתי ללב שלי מזמן אבל גם אותו איבדתי
הייתי יודע לאהוב כי את הרגשות כיבדתי
עבדתי על עצמי ובגלל זה אני במצב הזה
זה בגלל הקנאה ? , לא זה בגלל שנהייתי כזה
נהייתי סנוב מסריח , כבר לא מנסה להוכיח
ולתת לך מחמאות זה נהיה דבר מאוד שכיח
רוצה לחזור למה שהייתי , מצטער שטעיתי
למצוא ת'עצמי בחשכה כי יותר מידי חיכיתי



ציטוט ההודעה


