שיר שכתבתי
בית א'
כל כך הרבה שנים עברו אבל הכאב עוד נשאר
אומרים שהזמן מרפא אבל הכאב לא נגמר
למרות שהרבה זמן כבר עבר,אני עדיין לא מאושר.
מחפש את הדרך חזרה, מקווה שהתקופה הרעה נגמרה
ממשיך הלאה,לא מביט לאחור,מחפש את המנהרה והאור.
מחשבות רצות, ושוב את הדף אני מוציא,ועוד סיפור מתחיל להמציא.
על נסיכה על דרקון ועל אביר, אותה ההתחלה רק שהסוף לא תדיר(קבוע).
הראש מעיניי שינה מדיר, מתעורר באמצע הלילה ומדבר לקיר.
מדבר לקיר כי אין מי שיקשיב, יותר בודד אפילו מנחל אכזיב.
לא נשאר אף אחד לתת יד תומכת,רק אז גיליתי שהרחקתי לכת.
בית ב'
מחפש את האור אבל רואה אופל,נפלתי בגלל כל מיני עצות אחיתופל
אנשים רעים עם כוונות רעות, ודווקא מהם הייתי צריך לקבל עצות
עכשיו על הכול אני מנסה לפצות,על כל ההזדמנויות וגם על ההחמצות.
המבול התחיל ואין לי מטריה, ממש כמו חולה בלי מכונת החייאה
הדופק יורד, אבל אני עדיין שורד, עומד על שני רגליים לאדמה לא יורד
מתמודד עם כל מה שהחיים זורקים, אבל מסרב ליפול בין הקרשים.
אם למדתי משהו מכל האנשים, זה שבסוף כולם יוצאים מחשים.
בין אם בסוף הם מתגלים או מצליחים להסתתר,את מי שאתה אי אפשר לסדר(לשנות)
תגובות בבקשהה
ציטוט ההודעה
