פריקה כתובה מעכשיו ...
לקחתי נשימה עמוקה , ואז טבעתי באוויר
הכרתי בקרקעית זרים רבים שאני לא מכיר
לאט לאט עולה למעלה , עם אבן קשורה לרגל
אז למה בעצם כשנפלתי לא זרקו לי שום חבל?
זה מוזר להסתכל על אנשים שמסתכלים עלי
ומחפשים בי את הרע , אנשים שסקרנים מידי
אז ככה אני מתחיל את החיים שלי מהתחלה
צעד אחרי צעד ואז אני מתחיל את הריצה
וגם כשנפלתי אני קמתי , אנלא נרדמתי
נשארתי ערני , כשצעקו עלי בחזרה צעקתי
"תעזבו אותי בשקט " , איך את לא קולטת
מילה אחרי מילה כואבת , את שוב מתמוטטת
ושוב אני צריך להערים אותך מהרצפה
ושוב אני צריך לשמוע אותך בוכה לי בחוצפה
איך את לא מרוצה ? נתתי את כל מה שהיה לי
שימחתי אותך כל פעם גם כשמבפנים כאב לי
ציטוט ההודעה
