זה השיר שהיה לי הכי קשה לכתוב זה סיפור אמיתי מהחיים שלי תגובות בבקשה
אני ינסה להקליט ואם יצא טוב אני יפרסם
בית א'
הכאב כל כך עמוק וכבר נמאס לי לשתוק
להעמיד פנים שהחיים דבש והכול מתוק.
די מספיק אני רוצה לפתוח את הכול
רוצה אבל לא יודע אם אני בכלל יכול
כי אחרי שהלכת אני כמו צייר בלי מכחול
מרגיש את העצבות, את העצב של השכול.
אח גדול, אותך בלב אני לנצח נצחים יזכור
את הבן אדם שתמיד כל בעיה הוא יכל לפתור
מאז שאיבדתי אותך אני מתקשה לראות את האור.
כשהצטרכתי תמיד היית שם כדי להעניק עזרה
הענקת אהבה בחינם בלי לבקש על זה תמורה.
אז למה החיים רעים,ולמה אלוהים לוקח את הטובים
ואיך זה שיש לי דמעות,אם כל יום אני נזכר ומתחיל לבכות.
נשבעתי אותך לעולם לא לשכוח, לחרוט את זה טוב במוח.
בית ב'
כל פעם שאני נשבר, בתמונה שלך אני נזכר
הרגש שלי הפך נסתר, בוכה שוב על הכר.
הגורל מר, ואותי הוא כבר כמעט שוב שבר.
לא יכול לשאת את הכאב,להתעלם מהלב
אחי אותך אני אוהב, למרות שלי זה כואב.
עוד פעם להתעורר, שוב עוד יום בלעדיך
רק תדע שאני מתגעגע ותמיד רוצה אליך.
החיים לא שווים אם אתה לא יכול לעזור
נמאס לי מהעתיד לעבר אני רוצה לחזור.
מוצא בגד שלך והריח עושה אותי שיכור
איתך הכול תמיד זרם,בלעדיך אני במעצור.
תגיד לי מה שווים החיים,אם אתה לא כאן
אם לא הייתה המשפחה,הייתי מצטרף מזמן.,



ציטוט ההודעה




