שמש צוללת, ירח בורח
ביום שהשמש התחבאה וברחה, דעכה
אולי בעצם היא פחדה מכל מה שראתה
בכתה וכבתה, נפלה והתרסקה
בלי פחד לתוך השמיים היא צללה
ביקשה את חלומה, קצת נחמה
מהעולם המקולל שהענקנו לה
דרך פיח תותחים והצעקות של כולם
הפחד המחלחל לתוך האדמה המוכה
ביום שהמקוללים דמעו ונהפכו לקדושים
הפחד נזרע על כל עבר והאור נכבה
ביום שהירח לא התמלא מחדש, אזלו כוחותיו
אולי בעצם הוא פחד מהזעקות שנשמעו בלילות
אז הוא עבר למאדים, כל כך מדהים שם עכשיו
אין מי שיזרע הרס ושנאה בתוך בטנה של אמא אדמה
מדבר ריק ויפה, דיונות וגבעות מלאות שמחה
בלי אנשים הצובעים הכל באדום עז של מלחמה
ציטוט ההודעה
