תנסו להפעיל קצת את הדימיון שלכם ותחשבו טוב אני חושב רק מי שמבין באמת במוסיקה ובליריקה יבין את זה טוב ..
איך עוד לאנשים נישאר הכוח הזה לכתוב
אני לא רוצה לעזוב , מנסה מהדף כוח לשאוב
הבעיה שהוא לא משקיע בי כמו שאני משקיע בו
ומוציא כוחות לשם , במקום להוציא אותם לפה
כותב חרוז גונב חרוז אני לא יזוז , אף פעם מיפה
אני לא יוותר על הקרב גם עם היתרון בצד שלו
נלחם איתו , אני יכול להילחם גם לצידו
זאת הבחירה שלו , מי האויב שלו ,אני חבר שלו
אני יושב עליו כותב , וניזכר איך הוא היה חסר
הייתי מקליד על המחשב , אבל מי בכלל זוכר
קשה ליראות אותו , כולו מרוח בדיו של זעם
ואחרי כל "שורות" הוא לא יחזור להיות כמו פעם



ציטוט ההודעה


