סוף הנפילה, שיר מלא D:
יענו פזמון והכל
שיר שכתבתי לפני איזה חודש (אולי יותר, אני כבר לא זוכר) ועכשיו שיפצתי אותו קצת.
6 שורות הראשונות ממוחזרות מוורס אחר שלי, כי אני מקווה שהשיר הזה יוקלט ולא רציתי לבזבז את השורות האלה =]
(והסרט לא נגמר, המנגינה לא עוצרת,
עד שבניתי ת'חומה אנ'לא הצלחתי לעבור.
יש ייצור, ואין תוצרת, יש קיצור ומה הדרך?
כי רק המתים ראו מתי סיימו ליפול.)
אז כיסיתי עוד מראה, ניסיתי עוד ברירה,
הגברתי את השירים שכבר הפכו לסתם שגרה
ושוב לשוב ולקוות, אולי לקבל את הסטירה
ושוב בין כל המחשבות, זה באמת כל כך רע?
לסגור עוד מגירה, לשמוע הדים של המילים שלי
להרגיש במנהרה, אחי - תקרא לזה חיים שלי.
וזה שורף עמוק בפנים, ואתה מחכה שייעלם,
וזה כואב, אתה מבין, ואתה מחכה שייעלה,
ולא, זה לא עולה, ולא, זה לא קורה,
גם אם תפתח את העיניים זה לא מבטיח שתראה.
אז העיניים עצומות, הסיוט הוא טוב מידי בשביל לצאת,
ועיניים אדומות, אתה יכול להתמודד עם האמת,
ואתה עומד שוב מול הקיר, כן זה מזכיר את פעם,
שהיית עוד צעיר, עכשיו 'תה לא, אז מה הטעם?
ואתה נדהם, שבועה בדם, כן, זה הכל יהיה אחר,
והמנגינה באוזניות, הסרט לא עומד להגמר.
והסרט לא נגמר, המנגינה לא עוצרת,
עד שבניתי ת'חומה אנ'לא הצלחתי לעבור.
יש ייצור, ואין תוצרת, יש קיצור ומה הדרך?
כי רק המתים ראו מתי סיימו ליפול.
ולא סיימת ליפול! אתה עומד כאן ונושם.
וכבר באלך להקיא, אבל בסוף זה ישתלם,
אבל בסוף זה יעלה, אולי בסוף תראה הכל,
אולי בסוף אתה תראה למה היה שווה ליפול.
ושוב לשטוף את הפנים, שוב לקלף את השעות,
שעברו לך בלילה תוך חלומות ותהיות.
ושוב לחשוב, ושוב בסוף, הבן זונה הוא כבר מסריח,
תפסיק לדהור, אל תעבור, רק תעצור ותריח.
רק תעצור ותשתוק, זה לא יעזור לך לצעוק,
החיים הם לא שחור לבן, או טוב או רע, חמוץ מתוק
אפור קיים, וכמו טיפה בים כך גם קיימת שאלה,
ואתה יודע שתקום, אתה תשבור ת'נפילה.
רק עוד מילה, ואז תצעק ; רק עוד תפילה – ולמשחק.
כי החיים זה גם עובר, ועל הזין ש'ך רצוי,
ריאות בפיח ואבק, אתה מחזיק ולא נחנק,
כי רק שתשבר יראו ממה אתה עשוי.
והסרט לא נגמר, המנגינה לא עוצרת,
עד שבניתי ת'חומה אנ'לא הצלחתי לעבור.
יש ייצור, ואין תוצרת, יש קיצור ומה הדרך?
כי רק המתים ראו מתי סיימו ליפול.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
