חזרתי מסרג, לפני חצי שעה.
הייתי במרכז מסחרי באשקלון.
כשכבר הייתי בתחנת אוטובוס בדרך הביתה.
היישבתי ליד מישהי.
היא הייתה אם הגב אליי.
כשישבתי לידה היא הסתובבה.
אז אמרתי שההורים שלה גידלו ילדה מנומסת. היא : "למה".
אני: "כי כשהתיישבתי ליד, הסתובבת כדי לא לשבת אליי אם הגב." (משהו כזה)
היא: חשבתי בגלל משהו אחר,. (היא סידרה את החולצה שלא יראו לה מאחורה את החריץ), ואז דיברנו,בעצם היא אמרה שרוב הבנות בארץ הולכות בכוונה
ויושבות בכוונה ככה שיראו להן את התחתון והחריץ כי הן אוהבות כשבחורים מסתכלים עלהם שם.
ושהן אוהבות בנים שהולכים ככה. כשזה יפה.
בזמן שדיברנו היא צחקה המון, אני לא כל כך יודע ממה? אני לא צחקתי.
דרך אגב היא בת 20.
דיברנו עוד. ואז בא האוטובוס.
ניכנסתי ראשון,קניתי כרטיס,ואני רוצה לשבת בכסאות הראשונים ואני שומע אותה אומרת "אני אשב ליד ונמשיך את השיחה?"
אמרתי שכן.
(בדרך כלל אם אני מתחיל אם מישהי בתחנת אוטובוס. באוטובוס אני לא ממשיך. זה מפחיד אותי לדבר באוטובוס. יש למישהו עצה? )
התחלנו לדבר. ואז התחלתי להרגיש כמו איזה חנון חסר ביטחון.
במקום להשאר איתה, ולסגור מספר. אמרתי לה.
לא נוח לי לשבת פה, אני אלך לשבת מאחורה. היה נעים להכיר אותך<- זה אני מרביץ לעצמי.
הבחורה אני מניח נהנתה מהשיחה איתי. רצתה להכיר אותי, להמשיך.
ואני הלכתי...
פרידמן.
יכלתי להשאר לשבת איתה למרות האי נוחות אבל זה כבר בעבר.
נשמור את הלקחים ומה שעשיתי טוב.
לסרג' לבד זה כיף.
שבוע טוב.



<- זה אני מרביץ לעצמי.

ציטוט ההודעה
