קרדיט לויקיפדיה.
אורי זוהר נולד ב-4 בנובמבר 1935 בתל אביב, בשם אורי דז'אדק.
[עריכה]קריירה בעולם הבידור
בעת שרותו הצבאי היה זוהר חבר להקת הנח"ל, יחד עם חיים טופול ואברהם הפנר, שותפיו לעתיד בעשייה בתחום הקולנוע. נמנה עם יוצאי הלהקה שהקימו את להקת "בצל ירוק" שזכתה להצלחה כבר מתוכניתה הראשונה, "כביסת הרש" (1958), חרף ביקורות קטלניות של מבקרים מקצועיים ובראשם חיים גמזו. בשנת 1960, לאחר חמש תכניות, התפרקה הלהקה. לאחר מכן, שיתף פעולה עם שייקה אופיר במספר מערכונים, כמו: "יוסקה ברגר התעשר" ו"תקרית גבול".
בשנת 1962 השתתף במופע המוזיקלי "שירי תל אביב הקטנה", שהועלה במועדון "החמאם" ביפו. הוא החל לשדר תוכניות הגיגים ברדיו, העלה תוכניות יחיד (הוא נהג לאלתר על הבמה ונחשב מראשוני הסטנדאפיסטים בישראל), ועם הקמת הערוץ הראשון החל להנחות וליצור תוכניות טלוויזיה, כמו התוכנית "זה הסוד שלי" ("ארבע דקות ועשרים שאלות") ותוכניות המערכונים "לול" אותה ביים. בנוסף הנחה אירועים שונים, בהם טקסי "מלכת היופי" ואירוע הניצחון של מכבי תל אביב ב-1977. היה פעיל באת"ר- אזרחים תומכי רבין.
באותה תקופה ביצע שירים שהפכו לקלאסיקה של הזמר העברי, בהם "שיר הפטנטים" ו"החופש בבית הבראה", אותו ביצע יחד עם אשתו דאז, אילנה רובינא. שאלה שאפיינה את זוהר בהופעותיו הייתה: "אני יפה?"
בשנת 1976 שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "הנבחרים" מאת יעקב שבתאי בבימויו של עודד קוטלר.
עד לשנת 1977, השנה בה החל בתהליך חזרה בתשובה, היה זוהר שחקן ובדרן מבוקש.
[עריכה]קריירה בקולנוע ובטלוויזיה
זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט "עץ או פלסטיין" (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע נתן אקסלרוד והבמאי יואל זילברג. הסרט, בקריינותו של חיים טופול, התבסס על "יומן כרמל" של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב בארץ מתחילת שנות ה-30 עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה "חור בלבנה" (משנת 1965). אחריו באו הסרטים "מוישה וינטלטור", "שלושה ימים וילד" (שזיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן בפסטיבל קאן), "השכונה שלנו", "התרוממות", "התרנגול" משנת 1971 וסרטי "חבורת לול" להלן.
בסוף שנות השישים אספו סביבם זוהר וחברו אריק איינשטיין מספר אמנים ואנשי בוהמה, לחבורה שנקראה "חבורת לול". הוא ביים את הסרטים "מציצים" והצילו את המציל" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש כיפה), את הסרט "עיניים גדולות" כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה, סרט המערכונים והשירים "שבלול" ומספר תוכניות טלוויזיה שנקראו בשם "לול". מערכוני התוכניות, אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כמו למשל "חידון התנ"ך", ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: "גפן במובן גאפן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!" ו"הנבחן הבא!". קטע קלאסי אחר הוא "לה מרמור, מאת פרלש", בו במקום משחק כדורגל משודרת בטלוויזיה האופרה "לה מרמור". כתגובה, זוהר שובר את המקלט וזועק: "למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!". במערכון מפורסם אחר מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם. מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים מרדני והולל, כולל שימוש בסמים.
בשנת 1976 הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל בתחום הקולנוע, אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות עם הממסד.ושאים בהם עסק חזרה בתשובה.
רבותיו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן
בשנת 1977 פרש אורי זוהר סופית מעולם הבידור, לאחר מהלך של חזרה בתשובה אותו עבר בשנים קודם לכן, שבניצניו היה ניתן להבחין בתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שם ניהל שיחות עם מאזינים בנושאי דת. בסוף התהליך כבר הופיע זוהר בתוכנית הטלוויזיה שהגיש, "זה הסוד שלי", כשהוא חובש כיפה ומחולצתו גלויים ציציות. הוא עבר לישיבה ונעשה לאחר שנים ספורות לרב. הזדמנות לחזור לעשייה הקולנועית ניתנה לו בעת שביים את תשדירי הבחירות של מפלגת ש"ס. בעקבות פניית מגישת הטלוויזיה יעל דן, הסכים להתראיין בשלהי שנות ה-90 בתוכניתה, צעד שגרר הגשת מספר תוכניות בערוץ 2.
חזרתו בתשובה של זוהר זכתה לתהודה בקרב הציבור החילוני והחרדי כאחד בעיקר עקב הקיצוניות שבשינוי, מסמל של תרבות ישראלית חילונית צעירה ופרועה לעבר החברה החרדית הנוקשה ביותר. גורמים בציבור החרדי, המשויכים בעיקר לאגודת ישראל, לש"ס ולחסידות חב"ד המתעניינים בחברה החילונית ובהחזרה בתשובה, קיבלו את זוהר בחום. לא מעט בני נוער חרדים שואבים ממנו עידוד לאמיתות דרכם.
כיום נחשב זוהר כאחד מגדולי המחזירים בתשובה, לאחר שהקים רשת של בתי ספר תורניים-לילדים שהוריהם אינם דתיים. הוא מרצה ומקליט תשדירים בנושא חזרה בתשובה, המושמעים טלפונית. דרשות החזרה בתשובה שלו היו בעלות מסר נוקב וקיצוני כנגד התרבות החילונית.
זוהר נשוי ואב לשבעה ילדים. שני בניו הבוגרים התחתנו עם שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שאף הן חזרו בתשובה (החתונה הראשונה תועדה ב-1985 בסרטו של רנן שור - "חתונה בירושלים"). איינשטיין כתב עליו את השיר "הוא חזר בתשובה" מ-1984.
זוהר מנחה כיום תוכנית רדיו שבועית מצליחה המשודרת בתחנות הרדיו המקומיות רדיו ירושלים ורדיו דרום.




ציטוט ההודעה




