לאחר ששארלוט, מיאמי ושיקאגו עפו ודי בקלות, יש לומר, על ידי יריבותיהן הבכירות יותר, נשארה מילווקי האחרונה במאבק לרשום הפתעה במזרח. בעוד סידרה בין אטלנטה למילווקי נראתה שקולה בתחילת אפריל, הגיעה הפציע ה בידו של אנדרו בוגוט ורוב הפרשנים הימרו פה על ניצחון של אטלנטה. אולי לא בסוויפ, אך בהחלט ניצחון. מי שלא חשב כך היה סקוט סקיילס, מאמן הבאקס, שבשזכות בחירת רוקי מוצלחת ביותר, הצליח לשים את מילווקי במשבצת של "הקבוצה המשתפרת של העונה".
אטלנטה-מילווקי 91:87 (2:3 לבאקס)
משעמם במילווקי. עיר אפורה, שמאז אוסקר וקארים ידעה את תהילתה בעיקר בגלל מופע שנות ה-70. גם הסיסמה של הקבוצה, "תפחדו מהצבי", אינה מאיימת. אולי אפילו להיפך. אבל סקוט סקיילס בנה שם מערך לוחם שראוי לכל המחמאות. והטרייד הקטן ההוא שהנחית במועדון את ג'ון סלמונס, עשוי לשנות את גורל הפלייאוף באיזור, לפחות את חלקו.
בשנות ה-80 הייתה למילווקי, העיר ה-23 בגודלה בארה"ב, קבוצת צמרת בליגה עם סידני מונקריף וג'ק סיקמה היעילים. ב-2001 הייתה הקבוצה בפעם האחרונה בחצי גמר המזרח. מאז הפסידה הקבוצה בשלוש סדרות סיבוב ראשון, אבל גם הרבה מים עברו ב-GREAT LAKES. בשני העשורים האחרונים הצמיחה אוניברסיטת ויסקונסין כוכבים גדולים יותר מאשר אלו שהופיעו במדי הבאקס. אבל הלילה היה כולו ליל הצבי.
דנבר-יוטה 102:116 (2:3 לג'אז)
אולי זו הסיטואציה אליה היו צריכים הנאגטס להגיע. עם הגב לקיר, ללא מאמנם, ג'ורג' קארל, שהפך לאב רוחני, ועם שלל בעיות חברתיות. אפילו את ננה איבדה הקבוצה במשחק בגלל פציעה, אבל 66 נק' שקלעה במחצית השנייה היו יותר מדי עבור הג'אז.
4 שנים עברו מאז שפיניקס הפכה פיגור 3:1 מול הלייקרס לנצחון 3:4, והנאגטס עשו צעד קטן בדרך הבוקר. ההבדל בין המשחקים הקודמים לסדרה בהם הפסידו לנוכחי? שלושת האסים הופיעו בגדול.
קרדיט ל Sport5








ציטוט ההודעה