אני זוכר אותך מאז שנולדתי,
ביליתי איתך ואיתך גדלתי,
גם בשמחה,
גם בדיכאון,
גם ממש ברגע האחרון.
בכל פעם שאני רואה אותך,
חיוך עולה על פניי,
לא חושב בכלל,
מה מאחורי ומה מצדדיי.
היום ההוא שנפגשנו לראשונה,
כמה ששמחתי,
ביום ההוא,
מאוד התרגשתי.
כל פעם נראית לי אדם שונה,
אבל לא התייחסתי.
היום אני מרגיש שמשהו אוכל אותך מבפנים,
מבחוץ אצלך הכל לבן,
אבל בפנים,
הכל שחור.
לאט לאט הכל נגמר,
כל הדבר המכוער,
נעלמת מהר,
ואני הולך לקחת לי מילקי אחר.



ציטוט ההודעה


