וורס שהרגע כתבתי, סיפור אמיתי ועצוב.
הייתה אשה שאהבה כלבים, טיפלה בהם והרבתה אותם.
הכלבים מן הסתם אהבו חזרה והשאירו בה חותם.
היא הייתה אישה מאושרת עם חלום.
להקים כלביה יפה ומשגשגת עם איזה אדון.
היא השקיעה מחשבה ועיצבה את המקום.
ואז קם והלך לו לדרכו האדון.
חוץ מהאשה ושלושה כלבים, זו הייתה כלביית רפאים
העסקים לא הלכו טוב והיא היתה בחובות והפסדים.
ואז בכמו תזמון מן השטן,גילו אצלה סרטן.
הסרטן היה בבלוטת התריס,היא אחראית והשיש.
בניתוח הורידו לה את הבלוטה, לא הייתה לה שום ברירה.
היא שקעה בדכאון, ולא הייתה לה בכלל חברה.
עם הדיכאון היא איבדה גם את התיאבון.
היא לקחה כדורים, ניסתה להתאבד.
הצליחו להציל אותה, מזל שלא איחרה את המועד.
היא נכנסה למוסד סגור,שם היא קיבלה כל יום כדור.
אבל זה כנראה לא עבד, היא תלתה את עצמה בתוך המוסד.
האשה ניסתה רק להגשים את חלומותייה, ושילמה על כך בחייה.
זה סיפור על אשה שאני מכיר.
ואני יודע שיהיו כאלה שיגידו שזה לא מכובד לפרסם את זה פה,
אבל בגלל שהיא הייתה לבד רציתי שיהיה מי שישמע את הסיפור שלה.
ופה אני לא מבקש ביקורת. תודה שקראתם.
ציטוט ההודעה
