הפעם החלטתי להמציא בן אדם שכותב על מה שקרה לו ולחברה שלו, בית ראשון זה על כמה היה טוב, בית שני זה על כמה היה רע.
את היית לי המפלט כמו סוד כמו רז
רק עכשיו הבנתי שערכך לא יסולא בפז
מאז שנפרדנו אני לוקח החלטות רעות אני נחפז
את היית מה שסידר לי את הראש,את היית בחיי הטופז
לא מרוכז,לא אוכל לא שותה לא מצליח להירדם
כל הזמן חושב איך ליבי בלעדייך כל כך שומם
דומם, לא מצליח להוציא אף מילה מהפה
המילים עומדות על הלשון אבל לא יוצאות מהקנה
שוב רואה אותך עם אחר ומקנא,בלי להבין שזה כבר לא משנה
ההחלטה שלך כבר נעשתה לא משנה כמה אני אשתנה.
אבל רגע למה אני צריך להשתנות אולי הבעיה זו את?
למה את תמיד היית מושלמת ואני הייתי כמעט
את באת, את חיי הפכת, ויצא מהר כמו שנכנסת
למרות מה שעברנו על הרגשות שלי לא חסת
אותי הרסת, הורדת לקרשים ממש לשפל
אני לא אשכח את מה שגרמת לי את כל הסבל.
את היית העזר כנגדי, בגדת ושברת את ליבי
שיקרת שאמרת שהלב שלך תמיד יהיה איתי
כלום לא היה אמיתי, מזויף החיוכים החיבוקים
קורא את מה שכתבתי ולא מבין למה אני צריך אותך בחיים?
תנו תגובות....




ציטוט ההודעה




