אור|or
מקום | שנה: ישראל | 2004
אורך: 100 דקות
שחקנים
דנה איבגי,רונית אלקבץ,מישר כהן,קטיה זימבריס,שמואל אלדמן
סיקור
סרט הביכורים של הבמאית קרן ידעיה, הוא גם הסרט הישראלי הראשון שזכה בפרס "מצלמת הזהב" היוקרתי בפסטיבל קאן. הסרט מתאר בצורה ריאליסטית את שגרת יומה של אור, כמעט בת 18, היא עבודות אין סופיות: שטיפת כלים במסעדה, איסוף בקבוקים וניקיון חדר המדרגות של הבניין בו היא גרה. כשאיננה עובדת, היא הולכת לבית הספר, ומטפלת באימה-רותי, שעוסקת בזנות כבר יותר מעשרים שנה. מצבה הגופני של רותי מתדרדר. היא משתחררת מעוד אישפוז בבית החולים. אור מצאה לה עבודה בספונג'ה ומחליטה שמעכשיו הכל יהיה אחרת
תמונות
דירוג
:דירוג::דירוג::דירוג::דירוג:
הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה ואחד החשובים שראיתי השנה בכלל.
ביקורת
מי שמכיר את הסרטים הקצרים של הבמאית קרן ידעיה ידע בדיוק לאיזה סרט הוא נכנס. מדובר באחת היוצרות היחידות בארץ שכל יצירותיה עוסקות במעמד האישה בחברה הישראלית/מערבית או בפני עצמה. "אור" מחזיר את קרן אל עולם הזנות אחרי שבסרטה השני "לולו" היא הציגה דמות של זונה הכמהה לאהבה ובינתיים מסתפקת בלקוחותיה.
"אור" יוצא למסכי הקולנוע בישראל אחרי שהגיע להישג אדיר בפסטיבל קאן האחרון כאשר הוענק לו פרס "מצלמת הזהב", הישג ששום סרט ישראלי לא זכה להגיע אליו עד כה. הזכייה המרשימה עוררה יצרים שונים מרבצם. אין זה פלא, קרן היא פמיניסטית לוחמת וסרטה "אור" הוא שדה קרב יומיומי מעורר חלחלה ואין הרבה אנשים בארצנו שהיו רוצים לראות את ישראל כפי שקרן מציגה אותה בסרטה.
==============================
==============================
הסרט מתאר את שגרת יומה של אור, כמעט בת 18. יש לה אין ספור עבודות: שטיפת כלים במסעדת בשרים שכונתית, איסוף בקבוקים וניקיון חדר המדרגות של הבניין בו היא גרה. כשאיננה עובדת, היא הולכת לבית הספר ומטפלת באמה רותי, שעוסקת בזנות כבר יותר מעשרים שנה. מצבה הגופני של רותי מתדרדר. היא משתחררת מעוד אשפוז בבית החולים. אור מוצאת לאמה עבודה בניקיון ומחליטה שמעכשיו הכול יהיה אחרת.
בעזרת בחירה נועזת של מצלמה העומדת במקום ותופסת את האירוע כפי שהוא, משחק נטול מחוות, בלי מוסיקה ברקע, מעניק "אור" לקהל הצופים חוויה קולנועית ייחודית המושפעת בעיקר מהריאליזם הבריטי הביקורתי והניאו-ריאליזם האיטלקי. "אור" הוא האנטיתזה לכל מה שהקולנוע הישראלי מייצג בתקופה האחרונה. זה לא "כנפיים שבורות", "האסונות של נינה" ו"מדורת השבט", אין כאן תסריט מדויק של צחוק ודמע. הקולנוע הישראלי לא מרבה בתקופה האחרונה להתעסק בבעיות חברתיות ומעדיף ליצור קולנוע אסקפיסטי, לברוח מהמציאות הישראלית המדכאת. "אור" עושה בדיוק ההפך, הוא לוקח את אחת הבעיות החברתיות שהמדינה מעדיפה להתעלם ממנה ושאנחנו היינו שמחים מאד לשכוח ומציג אותה בדרך הכי מטלטלת שאפשר.
==============================
==============================
בסרט חושפני וקשה כל כך, השחקניות חייבות להיות מושלמות. ידעיה עשתה בחירה חכמה כאשר החליטה ללהק את דנה איבגי בתפקיד הראשי. איבגי נותנת את אחת ההופעות החזקות ביותר שנראו השנה על מסך הקולנוע (אולי אפשר להשוות אותה לסיבל קקילי המדהימה מהסרט "עם הראש בקיר"). איבגי עושה את אחד התפקידים הקשים והנועזים ביותר ששחקנית ישראלית צעירה עשתה אי פעם ומתמודדת איתו בגבורה. רונית אלקבץ נותנת כאן את התפקיד המאופק ביותר שנתנה אי פעם לאורך הקריירה שלה. רותי היא זונה מזדקנת המכורה לעבודתה ברחוב ולמרות רצונה העז להפסיק היא פשוט לא מסוגלת.
"אור" הוא סרט הקולנוע הישראלי העלילתי הראשון שמצליח להציג את בעיית הזנות באמינות. לכן אין זה פלא שהוא הוזמן כבר לעשרות פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם ולבטח ימשיך לגרוף עוד שבחים רבים. מעניין יהיה לראות כיצד הקהל הישראלי יגיב בקופות האם הוא עדיין יעדיף סרטי ממחטות כגון "כנפיים שבורות" ו"סוף העולם שמאלה" או שייתן סיכוי ליצירה ריאליסטית נוקבת זו.
=============================
קרדיט לאתר סרט










ציטוט ההודעה


