המדריך הגדול לצייר המתחיל.
אחרי כל ציור שאני מפרסם, תמיד אומרים לי 'הו, גיא המהולל, הכשרוני והצנוע, הכיצד אתה מצייר ככה?' ואז אני פותח באותו נאום קבוע שבו אני מסביר בקצרה את איך שאני מצייר... אז במקום להקליד הכל כל פעם מחדש, העתקתי את הנאום האחרון, ערכתי אותו מעט והוספתי תמונות. לגזור ולשמור. או שלא...טוב, אז קודם כל, אני מצייר בשאיפה לריאליזם – שהציור ייראה כמה שיותר מציאותי בסופו של דבר. לכן, אני לא יכול לתת טיפים לקריקטורות וקומיקס, לדוגמה.אני מניח שמי שקורא את זה עכשיו כבר בעל נסיון כלשהו בציור. אני רק נותן עצות וכאלה – אני לא מנסה ללמד אף אחד לצייר מההתחלה. יכול להיות שחלק מהעצות לא יתאים לכולם – הרי לא כולם מציירים באותו סגנון ובאותה דרך, אז כל מה שאני ממליץ לעשות זה לנסות הכל ולראות מה מתאים לכם ומה לא. אז בהצלחה וזה...העתקת תמונות – לפני שמציירים משהו מהדמיון, חשוב לדעת איך צריך לצייר את זה. איך זה אמור להיראות... נגיד אתם מדמיינים איזו כוסית שופעת עם חולצה לבנה שהרגע יצאה מהמים, ומחליטים לצייר את זה (סוטים). אבל איך לעזאזל אמורים לצייר חולצה רטובה?! ומה ההבדל בכלל בין סתם חולצה לחולצה רטובה? ועוד לבנה!אז לא, אני לא מייעץ לכם לחפש תמונות של שדיים וחולצות רטובות – את זה אתם עושים במילא. מה שכן, זה קודם כל לצייר מתמונות ולא ישר מהדמיון (בהנחה שהמטרה שלכם היא להעלות את רמת הציור. יכול להיות שמהנה יותר לצייר מהדמיון, וזה בסדר, אבל אז אין לכם מה לקרוא את המדריך הזה..).חשוב לצבור נסיון בהעתקת תמונות כי אז יש לכם מושג איך להפוך את התמונה לציור בראש – עוד לפני שבכלל מתחילים לצייר. חשוב גם להעתיק תמונות שונות, כדי לכלול כמה שיותר סגנונות, זויות, מצבים וכאלה...איך מעתיקים תמונה? פשוט מאוד – שיטת הריבועים. לוקחים תמונה, מעתיקים אותה לצייר ומוסיפים קווים אנכיים ואופקיים על כל הציור. ניקח את התמונה של הכוסון הזה, לדוגמה: (שלא תתלוננו שאני שוביניסט ומפרסם רק כוסיות)נעתיק את התמונה לצייר ופשוט נוסיף ריבועים:ואז מחלקים את הריבועים עם הפרטים הקטנים (איזור הפנים, לרוב) לעוד ריבועים:ואז לוקחים דף חלק ומעתיקים את הקווים של הריבועים (באותה פרופורציה – זה חשוב):אני עשיתי את זה במחשב ובקטן כי אני שמן ועצלן ואין לי כוח להתאמץ...עכשיו ציירו סקיצה מהירה תוך היעזרות בקווים האלה שציירנו קודם:עכשיו רצוי לצייר סקיצה נוספת בלי ריבועים, אבל זה לא חובה אם זה לא הולך..וכאן מגיע שלב ההצללות. בהתחלה עושים את ההצללות הגסות (פירוט בהמשך):ואז הצללות יותר עדינות עם השקעה בפרטים הקטנים:וזהו. זה העיקרון. אני מחקתי את הקווים לפני ההצללות, אבל אם יותר נוח לכם להשאיר אותם – תהנו.עם הזמן תקטינו את גודל הריבועים, עד שלא תצטרכו ריבועים בכלל.הצללות – את מה שאני אעשה עכשיו סביר להניח שתיראו בהרבה מאוד מקומות, אבל זה רק בגלל שזה כל כך נכון.ניקח את הציור הזה, לדוגמה.בכלליות, אפשר להגיד שהשתמשתי רק בשלושה גוונים – שחור אפור ולבן:החלקים השחורים (כחול) הם החלקים שלא מגיע אליהם אור בכלל. האיזור שבין האצבעות למשל, כמעט תמיד יהיה שחור לגמרי.החלקים האפורים (ירוק) הם החלקים שהאור לא מגיע אליהם ישירות. לרוב צריך להשתמש בגוונים שונים של אפור, אבל אפשר להצליל בגסות את כל החלקים האלה באותו גוון, כמו שעשיתי כאן. התוצאה, לדעתי, נראית רק קצת פחות טוב, אבל אפשר להשקיע הרבה פחות.החלקים הלבנים לגמרי (אדום) הם החלקים החשופים ישירות למקור האור. בחלקים האלה לא נוגעים בכלל עם העיפרון. רצוי גם לעבור עליהם אחר כך עם המחק, אם נמרחה קצת עופרת על החלקים האלה בכל זאת.הנה כמה טכניקות למילוי:השיטה הכי קלה היא פשוט לעבור שוב ושוב עם העיפרון על אותו מקום ולהתקדם לאט לאט לכיוון מסוים:זאת שיטה מאוד טובה כשצריך לצבוע חלקים גדולים באותו גוון:שיטה אחרת היא להשתמש בטכניקה הקודמת, אבל בכיוונים שונים:זאת שיטה מעולה כשצריך לצבוע שני חלקים בציור באותו גוון כשהם רחוקים אחד מהשני (עיניים, למשל).טכניקה נוספת שמעניקה לציור ריאליסטיות היא לצייר עם העיפרון בכיוון השיפוע של מה שאתם מציירים. קצת קשה להבין את זה במילים:סימנתי באדום את השיפוע, ואפשר לראות שהקווים של העיפרון מקבילים לקווים האדומים. כן, ההסבר שלי גרוע, אבל נסו להבין בכל זאת...סקיצות – אני רואה כל כך הרבה אנשים שמציירים בלי סקיצות ושלא מבינים למה בכלל צריך את זה. אז סקיצות צריך מכמה סיבות: כדי לתכנן איך הציור שלכם, שתדעו בכלליות איך הוא יראה בסוף; אם אתם מציירים משהו מהמציאות, אז צריך סקיצה למקרה שתזוזו במהלך הציור וזוית הראיה שלכם תשתנה, או למקרה שהעצם יזוז – כדי שהציור לא יצא מעוות, שחלק ממנו לא יצוייר מזוית אחת וחלק אחר מזוית אחרת; כדי להשתמש כמה שפחות במחק, שעלול לקמט את הדף ולמרוח את העופרת. אני אוהב שהציור הסופי מצוייר בפעם אחת, בלי מחיקות בכלל. ככה הוא נראה הרבה יותר נקי.אז איך משתמשים בסקיצות?דבר ראשון, מתחילים סתם לשרבט את הציור בכלליות. זה לא צריך להיראות טוב, אבל זה צריך להיראות נכון:זה השלב שבו מתכננים את הציור. מה יהיה בו בכלל, איפה כל עצם יהיה ממוקם...השלב הבא הוא עוד סקיצה, אבל הרבה יותר מפורטת. אם יש שולחן אור, אז זה בכלל מעולה – אפשר לצייר סקיצה, לשים על זה דף חדש ולצייר בדיוק לפי הסקיצה הקודמת:זה השלב שבו אני מחליט גם מאיפה מגיע האור ושם הצללות מאוד מאוד בסיסיות. בעיקרון, ככה הציור כבר יראה בסופו של דבר, רק בלי הפרטים הקטנים ועם הרבה פחות השקעה.ואז מגיע דף חדש שבו אני מעתיק בערך את הסקיצה הקודמת, אבל בקווים מאוד חלשים, ואז אני מתחיל להצליל ולמלא את הציור עד שהוא גמור:סקיצה אמורה לקחת בין 5-15 דקות, אבל היו לי גם סקיצות שעבדתי עליהן שעתיים ויותר...אנטומיה – כשמציירים בני אדם, בעלי חיים, דרקונים או כל יצור חי אחר, חשוב לדעת איך הוא צריך להיראות. לדעתי, הרבה יותר חשוב שהציור נכון מאשר שהוא יהיה יפה.אחת הבעיות הכי גדולות שלי הייתה לצייר ידיים. הייתי מעדיף לצייר כפפות מאשר ידיים...מאוחר יותר התחלתי ללמוד אנטומיה. בעיקר שרירים. ואז, בלי לשים לב בכלל, למדתי לצייר הרבה יותר נכון, ולא רק ידיים. אני חושב שאם מתעסקים בריאליזם, אנטומיה בסיסית היא כמעט חובה.טיפים – טוב, היו לי עוד כמה דברים לכתוב עליהם, כמו איך לצייר דברים ספציפיים כמו שיער, עיניים וכו', אבל כבר אין לי כוח... אולי בפעם אחרת. אז לסיום הנה כמה דברים קטנים שאולי יעזרו לכם:- מדי פעם, בזמן שאתם מציירים, הסתכלו על הציור דרך המראה – זה יעזור להבחין בכל מיני טעויות קטנות שלא שמים לב אליהן בזמן הציור.- ציירו דברים שאתם אוהבים. כשמציירים משהו שלא אוהבים, רואים את זה בציור. ציור אמור להיות כיף – קודם כל תהנו, ורק אחר כך תדאגו שיצא משהו יפה...- ציירו מהדמיון. להעתיק ציורים בשיטת הריבועים, למשל, זאת אחלה שיטה ללמוד, אבל אל תאמצו אותה כשיטת הציור העיקרית שלכם. כל השיטות האלה הן רק גלגלי עזר (הו, הפואטיקה) שצריך להיפטר מהם אחרי כמה זמן.- חפשו מוזה – הכי כיף לצייר כשיש השראה ורצון לצייר. אפשר לעיין בציורים של אמנים אחרים בשביל לקבל מוטיבציה, לשמוע מוזיקה שאוהבים, להדליק קטורת, לשים סרט פורנו ברקע – כל אחד ומה שעושה לו את זה.- אה, כן, גם קצת כישרון ציור לא יזיק : )טוב, מספיק... נראה לי שהשקעתי בזה יותר מדי. אז תהנו וזה...במיוחד לכבוד אודי (מר המיולין יותר הולם אותך):שיער -ניסיתי ללמד אותך פעם, ואמרתי לך איך אני עושה את זה בכלליות, אבל נראה שלא ממש הקשבת P:בכל אופן, תפסת אותי במצב רוח טוב, אז אני אחזור על זה ואפרט קצת יותר...דבר ראשון, לפני שמציירים את השיער, מציירים את הקרקפת, או לפחות מסמנים אותה. זה שלא רואים אותה, לא אומר שהיא לא שם. זה נותן תפיסה יותר טובה לגבי המיקום של השיער.שיער הוא כמו כל דבר אחר שמציירים – הוא מחזיר אור ומטיל צל.בשביל שהשיער יראה ריאליסטי יותר, חשוב לתת לו ברק ונפח (לא, לשפוך שמפו על הציור לא יעזור)(בעצם, לך תדע. תגיד לי אם זה עובד..).הטכניקה שבה אני מצייר ברק היא כזו:קודם כל אני מצייר את קווי המתאר של השיער – כמו חוברות הצביעה מגיל 4.השלב השני הוא סימון האזורים שבהם יהיה הברק.ועכשיו מתחילים למלא את השיער – קווים ארוכים לאורך השיער (באותו הכיוון, כמובן) כשמתחילים בחלק הכהה ועוזבים את העיפרון במין 'ווש' כזה (כן, ברגע זה כולם הבינו בדיוק למה אני מתכוון..) כדי שעובי הקו ועוצמתו יקטנו בהדרגה קלה. צריך לגלוש קצת מעבר לסימון כדי ליצור מעבר שיראה חלק ואחיד.בתמונה שלי עדיין רואים את הסימון, אבל זה בגלל שהסורק המטומטם שלי לא הסכים לסרוק קווים חלשים, אז נאלצתי לעבור על הסימון שוב ושוב כדי שיראו אותו...אחר כך עושים אותו דבר בצד השני, ואז מוסיפים עוד כמה קווי אורך לא חזקים כדי לחבר את שני החלקים. וזהו, זו הטכניקה בעיקרון. סוג השיער יכול להשתנות, אבל העיקרון זהה בשיער ארוך וחלק.לשיער קצר פשוט משתמשים בקווים קצרים יותר. בשביל לבדוק איפה צריך להצליל בצורה טובה יותר, אפשר לצייר את השיער (הקצר. בארוך זה לא עובד) כגוש בטון, להצליל כמו שמצלילים קוביה, ואז פשוט להוסיף את קווי השיער.כשמציירים שיער, רצוי שחוד העיפרון יהיה חד ולא עגול – זה יוצר מראה אמיתי יותר.מקווה שזה עזר במשהו...הנה כמה סקיצות למספר לא רב של זרועות בפוזות שונות:
קרדיט ענק לפורום אחר.
ציטוט ההודעה
