[סיקור ישן שלי] Metallica.
רק רציתי לציין שאם אתם רואים את הסיקור הזה בפורום אחר שאני לא אציין את שמו, תדעו שהוא שלי (אני גם משתמש וותיק שם).
Metallica
מטאליקה היא להקת ת'ראש מטאל אמריקאית אשר נוסדה בשנת 1981.
מידע על הלהקה:
שם: Metallica.
נוסדה ב: אוקטובר 1981, בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
ז'אנר: ת'ראש מטאל, הבי מטאל.
מטאליקה נוסדה באוקטובר 1981 בלוס אנג'לס, קליפורניה על ידי המתופף לארס אולריך והגיטריסט והזמר ג'יימס הטפילד.
כשמלאו למתופף לארס אולריך 17 שנים, היגרו הוא ומשפחתו מדנמרק ללוס אנג'לס שבארצות הברית. אולריך, שהתמקד כל ילדותו בטניס, הכיר בשנות העשרה שלו מספר להקות הבי מטאל מבריטניה, והחל לזנוח את הטניס לטובת תחביבו החדש (שהפך למאוחר יותר לאובססיה), מוזיקה, ובעיקר הבי מטאל. לארס החליט שהוא רוצה לתופף בלהקת הבי מטאל, פרסם מודעה בעיתון וכך הכיר את הגיטריסט והזמר, ג'יימס הטפילד. השניים החליטו להקים להקת מחתרת, שתנגן בסגנון שונה מכפי שהיה נהוג עד אז. השניים אימצו סגנון אגרסיבי, מהיר, מלוכלך ונטול כל פוזה של מראה חיצוני (דבר שהיה נפוץ בשנות ה-80). הצמד צירף ללהקה את הגיטריסט דייב מאסטיין והבסיסט רון מק'גובני, והלהקה החלה להופיע באזור לוס אנג'לס.
באחד המועדונים שבו הופיעה מטאליקה הופיעה גם להקה בשם Trauma, שהבסיסט שלה, קליף בארטון, הרשים את חברי הלהקה ומיד אחרי ההופעה הציעו לו חברי מטאליקה להצטרף אליהם. בארטון הסכים בתנאי שהלהקה תעבור לנגן בסן פרנסיסקו. חברי הלהקה קיבלו את הצעתו של בארטון לעבור לסן פרנסיסקו, צירפו אותו ללהקה, ובמקביל פיטרו את רון מק'גובני. הלהקה החלה להופיע באזור סן פרנסיסקו, והפכה עם הזמן לאחת הלהקות המוכרות באזור.
מטאליקה הוציאה קלטת דמו בשם No life 'til leather, שהופצה בכל רחבי ארצות הברית, וזכתה להצלחה רבה בקרב חובבי המטאל. חברת תקליטים מניו יורק בשם Megaforce שמעה את החומר של מטאליקה והציעה למטאליקה לחוזה להקלטת אלבום הבכורה שלהם. האלבום היה אמור להיקרא תחילה Metal Up Your Ass!, אך אנשי ההפקה דחו את הרעיון, ולבסוף הוחלט שהאלבום ייקרא Kill 'Em All ("לחסל את כולם", הכרזה שמכוונת כנראה אל חברות התקליטים).
הגיטריסט דייב מאסטיין פוטר מהלהקה על ידי הגיטריסט השני, ג'יימס הטפילד, עוד לפני צאת האלבום הראשון. זה קרה מכיוון שכשמאסטיין היה משתכר יחד עם שאר חברי הלהקה, הוא היה הופך פעמים רבות לאדם אלים במיוחד, דבר שלא מצא חן בעיני הלהקה.
את מקומו של מאסטיין תפס הגיטריסט קירק האמט, אשר לימים נודע כווירטואוז בעל יכולות מרשימות מבחינת טכניקה ומהירות. מאסטיין, לעומת זאת, התפרסם לימים כמקימה וכסולנה של להקת המטאל האמריקאית המצליחה מגאדת', הנחשבת בעיני רבים למתחרה של מטאליקה, הן מבחינה אמנותית (בשל הדמיון בסגנון המוזיקלי) והן מבחינה אישית (בשל היריבות בין הטפילד למאסטיין).
מטאליקה הייתה אחת הלהקות המייסדות של סוגת הת'ראש מטאל, אשר מבוססת כולה על מהירות נגינה קיצונית ושליטה טכנית בכלים, בעוד השירה והמלודיה נדחקים הצידה ואינם מקבלים חשיבות גדולה, בניגוד לסגנון המטאל הקלאסי של להקות המטאל הגדולות אז דוגמת איירון מיידן.
המוזיקה של מטאליקה הייתה כבדה, רועשת, טכנית ומהירה, אינסטרומנטאלית ברובה הגדול וקשה לעיכול. צלילה נחשב "מלוכלך" ולא הרמוני. שירתו של הסולן, ג'יימס הטפילד, הייתה צעקנית ואגרסיבית. למרות כבדותה של מוזיקה זו והיותה קשה לעיכול לאוזן הבלתי מורגלת זכתה מטאליקה להערצה עצומה ובלתי צפויה, ואלבומיה נמכרו במיליוני עותקים. אף על פי כן, בשנות ה-90 חל מפנה חד במוזיקה של מטאליקה והיא הואשמה ומואשמת עד היום בהתמסחרות.
מטאליקה היא אחת הלהקות הבולטות ביותר בליריקה בוטה, קיצונית ומקורית. המילים עסקו במגוון נושאים, ביניהם ביקורת פוליטית, מלחמה, מוות, סמים, מדע בדיוני ואף יציאת מצרים. מתנגדי המטאל טענו כי מטאליקה מהווה השפעה שלילית על מאזיניה בכך שהיא מציגה את העולם בצבעים שליליים מאוד. מתופף הלהקה, לארס אולריך, ענה בתגובה, כי שירי הלהקה מציגים את המציאות כפי שהיא, בלי לייפות אותה.
שלושה קווים אידאולוגיים עיקריים חוזרים על עצמם בקביעות בשירים של מטאליקה: התנגדות למלחמה, לסמים ולדת.
חברי הלהקה:
ג'יימס הטפילד (גיטרה ושירה):
ג'יימס הטפילד נולד ב-3 באוגוסט 1963 בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית. הוא מוזיקאי מטאל אמריקאי. הטפילד הוא גיטריסט, מלחין, כותב מילים וזמר בלהקת מטאליקה ומייסדה (יחד עם מתופף הלהקה לארס אולריך).
בגיל 10, החל הטפילד לקחת שיעורי פסנתר, לאחר מכן ניגן בתופים של אחיו דייוויד, ולבסוף החל לנגן בגיטרה בגיל 14. השפעתו הראשית הייתה להקת אירוסמית', והוא מספר שרק בגללם החל לנגן בגיטרה. בנוסף הלהקות: בלאק סבאת', הביטלס, קווין ולד זפלין מהוות לו השפעה רבה.
הלהקה הראשונה שהקים, כאשר היה נער, נקראה "Obsession".
קירק האמט (גיטרה וקולות רקע):
האמט נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה, לאב אירי ולאם פיליפינית. כשמשפחתו עברה לאיסט ביי, הוא למד בתיכון "דה אנזה" באל סוברנטה, קליפורניה. כילד ונער, התעניין האמט באוסף הנרחב של אחיו הגדול ריק, אשר כלל: גיטרות, גיטרות בס, ותקליטי רוק כבד הכוללים את: לד זפלין, בלאק סבאת', סטטוס קוו, הרולינג סטונז, ג'ימי הנדריקס וUFO. הוא החל לנגן בגיל 15.
ההשפעה הגדולה ביותר עליו הייתה נגינתו של ג'ימי הנדריקס, הוא עצמו טען פעמים רבות כי נגינתו הושפעה ביותר מאולי ג'ון רות' ומייקל שנקר והזרם האירופאי של אותה התקופה. ניכרת בו גם השפעה של מורהו, בשלב מסוים, ג'ו סטריאני.
הוא עבד בברגר קינג כדי לחסוך כסף לקניית מגבר מחברת " Marshall".
לארס אולריך (תופים):
אולריך נולד בדנמרק. רוב ימי ילדותו הוקדשו לתחביב האהוב עליו, טניס. אולריך אף זכה באליפות דנמרק בטניס לנוער.
בנעוריו התחבר עם זמר מתחיל בן גילו בשם קים בנדיקס פטרסון, אשר לימים נודע כזמר האימה הדני קינג דאיימונד.
כשהיה בן 17 היגרה משפחתו של אולריך לקליפורניה שבארצות הברית, כדי לחפש סוכן ומאמן טוב עבור הטניסאי העולה.
בקליפורניה חל שינוי בתחומי עיסוקו של אולריך והוא פיתח אהבה אחרת - רוק כבד.
אולריך החל ללמוד תופים, ובשנת 1981 הקים ביחד עם ג'יימס הטפילד את להקת מטאליקה. מטאליקה הייתה אחת הלהקות המוערכות והמצליחות ביותר בעולם בתחום הרוק והמטאל בשנות השמונים, ואולריך היה זה שכתב והלחין את רוב השירים ביחד עם ג'יימס הטפילד, ורק לעתים גם עם שאר חברי הלהקה.
רוברט טרוחיו (באס וקולות רקע):
רוברט טרוחיו נולד ב-23 באוקטובר 1964 בווניס, קליפורניה, ארצות הברית.
טרוחיו ניגן בלהקות שונות לפני הצטרפותו למטאליקה ב-2003, ביניהן סואיסיידל טנדנסיז ובלק לייבל סוסייטי, כמו גם עבור זמר המטאל אוזי אוסבורן. הוא ניגן גם עם ג'רי קאנטרל באלבומו השני. במטאליקה הוא החליף את ג'ייסון ניוסטד שעזב את הלהקה מסיבות אישיות.
טרוחיו מעדיף להשתמש באצבעותיו בנגינה על גיטרה בס, בניגוד לקודמו ניוסטד, שהשתמש במפרט, ובדומה לקליף ברטון שהיה מנגן באמצעות האצבעות.
-----------
קליף בארטון:
קליפורד לי בארטון (באנגלית: Clifford Lee Burton; 10 בפברואר 1962 - 27 בספטמבר 1986) היה הבסיסט של להקת המטאל האמריקאית מטאליקה. בארטון הצטרף למטאליקה לאחר שחברי הלהקה צפו בו מנגן באחד מהמועדונים בהן הופיע יחד עם להקתו דאז. בארטון הרשים אותם מאוד, ומיד אחרי ההופעה הציעו לו חברי הלהקה להצטרף אליהם ללהקה. ברטון הסכים בתנאי שהלהקה תעבור לנגן בסן פרנסיסקו. חברי הלהקה קיבלו את הצעתו של בארטון לעבור לסן פרנסיסקו, צירפו אותו ללהקה, ופיטרו את הבסיסט הקודם, רון מק'גובני.
בארטון היה הבסיסט של מטאליקה בשלושת אלבומיה הראשונים - Kill 'Em All, Ride the Lightning ו-Master of Puppets - אשר נמנים עם האלבומים הטובים והמוערכים ביותר של מטאליקה. בעקבות ההצלחה הגדולה של האלבום Master of Puppets, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עולמי.
ב-27 בספטמבר 1986, במהלך סיבוב ההופעות, כששהתה הלהקה בשבדיה, אוטובוס הלהקה החליק והתהפך, כאשר חברי הלהקה נמצאים בתוכו. בארטון, שישן באותו הזמן, נזרק מחלון האוטובוס, שנחת עליו, והרג אותו. שאר חברי הלהקה ניצלו. הנהג של האוטובוס אמר שהאוטובוס החליק בגלל קרח על הכביש. ג'יימס הטפילד הלך מספר קילומטרים בחיפוש אחרי הקרח הזה ולא מצא מאומה. שמועות אחרות אומרות שהנהג פשוט נרדם. לפני שהלך לישון, החליף בארטון מיטות עם הגיטריסט, קירק האמט כתוצאה ממשחק קלפים, וכך למעשה ניצלו חייו של האמט, וקופחו חייו של בארטון.
למרות מותו של בארטון, הוחלט שלא לפרק את הלהקה, וחברי הלהקה החלו לבחון מועמדים שימלאו את מקומו של בארטון. בציטוט של קירק האמט "אם קליף היה רואה שאנחנו מתכוונים לפרק את הלהקה הוא היה בא ובועט לנו בתחת". האמט התכוון, שבכל פעם שהלהקה חשבה על פירוק, קליף היה זה שעצר את זאת. לבסוף, צורף ללהקה הבסיסט ג'ייסון ניוסטד, שהיה עד אז מעריץ של הלהקה, וחבר בלהקות רוק ומטאל שונות.
-----------
דיסקוגרפיה:
Kill 'Em All - 1981
"Hit the Lights" - 4:17
"Four Horsemen" - 7:08
"Motorbreath" - 3:03
"Jump in the Fire" - 4:50
"(Anesthesia) Pulling Teeth" - 3:27
"Whiplash" - 4:06
"Phantom Lord" - 4:52
"No Remorse" – 6:24
"Seek & Destroy" - 6:50
"Metal Militia" - 5:11
לסיכום:
אלבום טוב מאוד.
ממליץ על השירים Seek & Destroy ו- Four Horsemen.
Ride the Lightning - 1984
"Fight Fire with Fire" - 4:45
"Ride The Lightning" - 6:37
"For Whom The Bell Tolls" - 5:10
"Fade To Black" - 6:57
"Trapped Under Ice" - 4:04
"Escape" - 4:24
"Creeping Death" - 6:36
"The Call Of Ktulu" - 8:54
לסיכום:
אלבום מעולה. אין שיר אחד שלא אהבתי.
השירים שאני הכי ממליץ עליהם הם Ride the Lightning, Fight Fire with Fire ו- Fade to Black.
Master of Puppets - 1986
"Battery" - 5:10
"Master of Puppets" - 8:38
"The Thing That Should Not Be" - 6:32
"Welcome Home (Sanitarium)" – 6:28
"Disposable Heroes" - 8:14
"Leper Messiah" - 5:38
"Orion" - 8:12
"Damage, Inc." - 5:08
לסיכום:
אין מילים, פשוט אלבום סוס! כל שיר אחד לאחד.
אני ממליץ על השירים Master of Puppets, Lepper Messiah, Battery.
And Justice For All - 1988
"Blackened" - 6:42
"...And Justice for All" - 9:45
"Eye of the Beholder" - 6:25
"One" – 7:26
"The Shortest Straw" - 6:35
"Harvester of Sorrow" - 5:45
"The Frayed Ends of Sanity" - 7:44
"To Live Is to Die" - 9:48
"Dyers Eve" - 5:13
לסיכום:
אלבום מעולה.
אני ממליץ על השירים One, And Justice For All ו-Harvester of Sorrow.
Metallica (Black Album) - 1991
"Enter Sandman" - 5:31
"Sad but True" - 5:23
"Holier Than Thou" - 3:48
"The Unforgiven" – 6:26
"Wherever I May Roam" - 6:45
"Don't Tread on Me" - 4:01
"Through the Never" - 4:03
"Nothing Else Matters" - 6:29
"Of Wolf and Man" - 4:17
"The God That Failed" - 5:05
"My Friend of Misery" - 6:51
"The Struggle Within" - 3:53
לסיכום:
אלבום מעולה. כל שיר הוא יצירה גאונית בפני עצמה, אין מילים.
אני ממליץ על השירים Enter Sandman, The Unforgiven ו- Nothing Else Matters.
Load - 1996
"Ain't My Bitch" - 5:04
"2x4" - 5:28
"The House Jack Built" - 6:39
"Until It Sleeps" – 4:29
"King Nothing" - 5:28
"Hero of the Day" - 4:21
"Bleeding Me" - 8:18
"Cure" - 4:54
"Poor Twisted Me" - 4:00
"Wasting My Hate" - 3:57
"Mama Said" - 5:19
"Thorn Within" - 5:51
"Ronnie" - 5:17
"The Outlaw Torn" - 9:48
לסיכום:
אלבום נחמד, ממליץ על השירים Mama Said ו-Hero of the Day.
ReLoad - 1997
"Fuel" - 4:29
"The Memory Remains" - 4:39
"Devil's Dance" - 5:18
"The Unforgiven II" – 6:35
"Better Than You" - 5:22
"Slither" - 5:13
"Carpe Diem Baby" - 6:12
"Bad Seed" - 4:05
"Where the Wild Things Are" - 6:54
"Prince Charming" - 6:05
"Low Man's Lyric" - 7:37
"Attitude" - 5:16
"Fixxxer" - 8:14
לסיכום:
אלבום מעולה.
אני ממליץ על השירים Slither, Fuel ו- The Unforgiven II.
Garage Inc. - 1998 (אלבום קאברים)
Pt. 1
"Free Speech for the Dumb" - 2:35
"It's Electric" - 3:33
"Sabbra Cadabra" - 6:20
"Turn the Page" – 6:06
"Die, Die My Darling" - 2:29
"Loverman" - 7:52
"Mercyful Fate" - 11:11
"Astronomy" - 6:37
"Whiskey in the Jar" - 5:04
"Tuesday's Gone" - 9:05
"The More I See" - 4:48
Pt. 2
"Helpless" - 6:38
"The Small Hours" - 6:43
"The Wait" - 4:55
"Crash Course in Brain Surgery" – 3:10
"Last Caress/Green Hell" - 3:29
"Am I Evil?" - 7:50
"Blitzkrieg" - 3:36
"Breadfan" - 5:41
"The Prince" - 4:25
"Stone Cold Crazy" - 2:17
"So What" - 3:08
"Killing Time" - 3:03
"Overkill" - 4:04
"Damage Case" - 3:40
"Stone Dead Forever" - 4:51
"Too Late Too Late" - 3:12
לסיכום:
אממ, גם את זה עוד לא שמעתי, שמעתי רק את Turn the Page ו- Tuesday's Gone, ואני ממליץ על השירים האלה.
St. Anger - 2003
"Frantic" - 5:50
"St. Anger" - 7:21
"Some Kind of Monster" - 8:25
"Dirty Window" – 5:26
"Invisible Kid" - 8:30
"My World" - 5:46
"Shoot Me Again" - 7:10
"Sweet Amber" - 5:27
"The Unnamed Feeling" - 7:09
"Purify" - 5:13
"All Within My Hands" - 8:48
לסיכום:
אלבום נחמד, לא הכי טוב שלהם.
אין שירים מומלצים.
Death Magnetic - 2008
"That Was Just Your Life" - 7:08
"The End of the Line" - 7:52
"Broken, Beat & Scarred" - 6:25
"The Day That Never Comes" - 7:56
"All Nightmare Long" - 7:58
"Cyanide" - 6:39
"The Unforgiven III" - 7:47
"The Judas Kiss" - 8:01
"Suicide & Redemption" - 9:57
"My Apocalypse" - 5:01
לסיכום:
אלבום טוב.
אני ממליץ על השירים The Day That Never Comes, All Nightmare Long ו- The Unforgiven III
קרדיט לויקיפדיה על כל המידע.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Mslipknot
