בואו נתחיל מההתחלה. לפני הדמויות ולפני ההתחלה והסוף והאמצע, הדבר שבעצם הכי חשוב בסיפור זו העלילה. בלי עלילה אין סיפור. אלמנטרי, אבל יש אנשים ששוכחים את זה. וזו הנחת היסוד שלהו לשיעור הזה. בלי עלילה טובה אין סיפור טוב. אז איך מייצרים עלילה טובה בעצם, אתם בוודאי שואלים. או! יפה ששאלתם!
הבהרה קטנה לפני שנתחיל, אני לא יכול לתת לכם סכמות. בלי להעליב את חברי הכותבים שהשקיעו ורשמו מדריכים (וכל הכבוד להם על כך), אינני אוהב לתת דרכים לכתיבת סיפור. סיפור הוא לא איקס ועוד וואי, ופשוט תיצוק פנימה את המרכיבים שאתה רוצה. זה צריך לבוא מהרבה מקומות, בעיקר מהבטן והראש.
אוקיי, אז מה תצטרכו לשיעור הזה:
דף.
עט או עיפרון (לא ממש משנה כמובן, תבחרו במה שנוח לכם).
שכל.
קצת מזל (לא מזיק אף פעם).
חדר ריק.
מיטה (תבינו בהמשך).
מוזה (ללא ספק המרכיב החשוב ביותר מלבד השכל אולי).
אז, כפי שציינתי, בניית עלילה באה הרבה לפני בניית הסיפור עצמו. אז הרבה לפני שממש תתחילו לכתוב את הסיפור, תתיישבו בחדר הריק שאותו, כמובן, הכנתם מראש, עם שולחן נקי מהסחות דעת, קערת פופקורן, בקבוק קולה ודיסקמן עם הדיסק האחרון של הלהקה האהובה עליכם בשביל המוזה, ותתחילו לחשוב. ופה אני נכנס. על מה לחשוב? איך לחשוב? למה לחשוב? בואו נגע בכמה מהנקודות האלה.
איך נראית עלילה בכלל?
עלילה היא רצף של אירועים שבאים אחד אחרי השני ונגרמים, בצורה עקיפה או ישירה, אחד מהשני. לסיפור תמיד תהיה התחלה, סיבוך, נקודת שיא, התרה וסוף, בסדר הזה (אלא אם כן, מערבבים את ההתחלה והסוף או עושים משהו מיוחד, אם כי גם אז יש התחלה וסוף, פשוט בסדר קצת שונה). בהתחלה, לרוב, יוצגו הדמויות והמקומות שייקחו חלק באירועים (בסיפור קצר קוראים לחלק הזה אקספוזיציה), הסיבוך יצור את העניין בעלילה, ולמעשה יביא את הקונפליקט שהדמויות צריכות להתעסק בו במהלך הסיפור (הרשע חטף את הנסיכה, הגיבור הולך להציל אותה), נקודת שיא מהווה את נקודת המפנה בסיפור, ואת נקודת האמצע שבין הסיבוך וההתרה (נניח, המפגש הסופי בין הגיבור לרשע), ההתרה מהווה את החלק בסיפור בו הכל נפתר ונח על מקומו בשלום (הגיבור מנצח את הרשע ומציל את הנסיכה), הסוף מסכם את הכל ושולח את הקורא לדרכו (הגיבור והנסיכה מתחתנים וחיים באושר ואושר עד עצם היום הזה). ככה העלילה שלכם צריכה להראות.
טיפ קטן: תעשו את נקודת השיא שלכם מותחת. היא חייבת להיות נקודת שבירה ממש בין הסיבוף להתרה. ככל שנקודת השיא תהיה קיצונית יותר, ככה הסיפור יהיה טוב יותר.
איך כותבים עלילה בכלל?
שאלת השאלות. אוקיי, הכל מתחיל מההתחלה. תמיד תחשבו על רקע. לכל דבר יש רקע. בנוסף, חוק מספר 1 בבניית עלילה: לכל דבר יש סיבה! אם אתם רוצים לכתוב על ממלכה קסומה ורחוקה, חייבת להיות לה היסטוריה ורקע. אתם לא חייבים לרדת לעומקים טולקינאים, אבל לפחות תדעו מי מולך בה, ומי מורד במלוכה ודברים שכאלה. תמיד טוב לדעת את הרקע של המקומות או של האנשים, וככל שתלכו עמוק יותר, ככה תוכלו להשתמש בצורה יותר יעילה בעבר (אם למשל, תדעו שלגיבור הראשי שלכם היה כלב כשהיה בן 9, תוכלו לכתוב שכשהוא מטייל בשדות לפתע הוא ראה כלב שהזכיר לו מאוד את כלבו הזקן, ורחמיו התעוררו כלפיו, אלא שהיתה זו הפתעה מהאויב, וכן הלאה...). חשוב להזכיר, שבשלב הזה, אתם לא רושמים את הסיפור אלא את העלילה. אל תתחילו לכתוב תיאורים וציטוטים וכאלה, פשוט קחו את הדף והעט שהכנתם מקודם, ותתחילו לכתוב כל דבר שעולה לכם לראש. תשתמשו בכותרות, משהו בסגנון:
הגיבור הראשי: נולד באיזור הזה והזה, למד ככה וככה, בלה בלה בלה בלה.
הממלכה הזאת: נוצרה ע"י המלך טוביאס השני, נמלכת ע"י המלך טוביאס השלישי, ענף הייצוא המרכזי שלה הוא בננות.
וכן הלאה, עד שיהיה לכם רקע לכל דבר בסיפור – לכל אזור, לכל איש, לכל עץ ולכל סלע. יש לי שיטה מעולה לבניית רקע. אני קורא לזה שיטת השאלות. אני מניח שכל סופר או כותב משתמש בה, פשוט שאני הראשון (או שלא), שנתן לה שם. הרעיון הוא פשוט. על כל דבר שאתם רושמים, תשאלו כל שאלה שעולה לכם לראש. ככה תוכלו למצוא חורים בעלילה, בעיות ברקע וכו' ולתקן אותם. לדוגמא, החלטתם שבעברו של הגיבור, הוא עבר לעיר אחרת. מהר מאוד עולה השאלה למה הוא עבר לעיר אחרת? פה צריכה לבוא התשובה אינסטנקטיבית, פרי מוחכם הפורה. וכן הלאה.
אחרי שיש לכם רקע מתחיל הקטע הקשה. אני אסביר בשלבים-
בניית עלילה, התכלס.
1. אתם צריכים לבחור דמויות ראשיות. טובות ורעות (אם יש כאלו). כמובן שאתם כבר צריכים לדעת הכל על העבר שלהם, מאיפה הן באו וכו', וכמובן גם את התכונות שלהם, במה הן טובות, במה הן לא טובות וכו' (ראו שיעור מס' 1 להסבר מורחב יותר).
2. תחליטו על קונפליקט. לא חייב להיות דווקא בין שתי דמויות, העיקר שיהיה איזשהו קונפליקט, איזשהו סיבוך שיניע את העלילה. יכול להיות ויכוח בין שני חברים, ויכול להיות ציפור שנכנסה למנוע של מטוס ועוד אלף ואחד דברים, אבל תנסו שזה יהיה משהו שימשוך במשך סיפור (קרב ותיק בין יריבים, מלחמה בין ממלכות יריבות, מסע לעבר הקמע הקסום, דוגמא טובה לסיפור דרמה – ילד שבורח מהבית וכו').
3. תחליטו על דמויות משניות. שוב, אתם צריכים לדעת הרבה על העבר שלהם עד עכשיו.
4. אחרי שיש לכם רעיון לקופליקט (שהוא תכלס המהות של העלילה), דמויות ראשיות ודמויות משניות תתחילו לכתוב (ממש לכתוב, עם דף ועט), איך הכל מתקשר. איך כל הבלאגן הזה של דמויות, ראשיות ומשניות, רקעים וקונפליקטים מתקשרים אחד לשני. הגיבור הכיר את הרשע עוד מתקופת גן הילדים, הדמות המשנית הזאת באה לעזור לגיבור כשהרביצו לו בבי"ס היסודי, הקונפליקט נובע מהפערים בחברה הישראלית בין ערבים ליהודים, וכו', זה צריך לבוא אינסטקטיבית כבר במהלך בניית הרקע, אבל אם לא עשיתם את זה שם, עכשיו זה הזמן.
5. עכשיו כשיש לנו הקשרים, דמויות (ראשיות ומשניות), וקונפליקטים הגיע הזמן לכתוב הכל בתרשים זרימה יפה, שמכסה בקצרה את כל העלילה. משהו בסגנון:
דני פוגש את יואב>דני מחליט לברוח עם יואב מהבית>דני פוגש את אמא שלו>דני מחליט לחזור הביתה.
כמובן שאם הסיפור שלכם מורכב יותר מזה, התרשים יהיה ארוך יותר ומסובך יותר, אני רק כותב פה את הבסיס.
6. כל הכבוד! סיימתם לכתוב את העלילה! עכשיו קחו דף ועט (או וורדף מה שאתם מעדיפים), ומילון, ותתחילו לכתוב את הסיפור שלכם. אל תשכחו להמשיך לשאול שאלות במהלך כל הכתיבה כדי למצוא בעיות וחורים שצריך לתקן.
7. אל תפחדו משינויים. משהו שכל אחד שאי פעם כתב עלילה או סיפור יודע. לפעמים יש קטעים סיפור שלא ציפית להם, אפילו בתור כותב העלילה. דברים שאינך יכול להסביר על סמך המידע מהסעיפים הקודמים. שאלה שלא נענתה כראוי, אם תרצו. במקרים כאלה אל תפחדו להכניס שינויים בעלילה. רק חשוב לזכור, במידה והכנסתם איזשהו שינוי לעלילה, עליכם לשאול את עצמכם - "איך זה משפיע?", ולחשוב טוב טוב, איך השינוי הזה משפיע על רצף האירועים במשחק\סיפור.
לפני שאנחנו מסיימים, מספר טיפים:
1. נתקעתם עם שמות? קחו איזשהו ספר, תפתחו אותו בעמוד ראנדומאלי, ותבחרו משם שם, אח"כ קחו ספר אחר תפתחו אותו שוב בעמוד ראנדומאלי ותבחרו שם משפחה. לא מרוצים מהשם שיצא? נסו שוב... מה שכן, תשתדלו לא להתפרע יותר מדי עם השמות, שלא יצא לכם משהו כמו ג'רום טמיקאטה או משהו כזה...
2. תרשמו (כן, עוד פעם לכתוב... מישהו אמר שלכתוב עלילה יהיה קל?) לעצכם כל מני רעיונות מספרים אחרים שקראתם. כל מני דברים מגניבים שאתם חושבים שכדאי שיהיו לכם בסיפור. אתם לא חייבים להעתיק לחלוטין, אבל מישהו אמר שאסור לקבל השראה מסופר מקצועי?
3. תנסו לשבור מוסכמות בעלילה שלכם. זה לא חובה, אבל הזעזוע הזה שהקורא חווה הוא חוויה שהם לא ישכחו בקרוב. לדוגמא להתחיל את הסיפור מהסוף (דוגמא נדושה אם כי שימושית), או להרוג את אייריס בסוף הדיסק הראשון ( ]= ) וכו'.
3. כשסיימתם איזשהו קטע מעייף במהלך כתיבת הסיפור, איזשהו שלב שהיה קשה מאוד להבין אותו או לכתוב אותו קחו הפסקה של לפחות שעה עד שתמשיכו בכתיבה, אחרת כל שאר סיפור שלכם יראה עייף וסתמי.
4. אל תשכחו לעבור על סיפור שלכם במהלך כל תהליך העבודה. בסוף כל פרק, תריצו איזשהי הרצת ניסיון ותקראו את הסיפור שלכם מתחילתו ועד איפה שאתם נמצאים. לא תאמינו כמה דברים תוכלו למצוא ששחכתם\פספסתם\עשיתם לא כמו שתיכננתם וכו'. אחרי שתסיימו, אל תחששו לבקש מעוד מישהו (חבר, אח, הורה, השכן ממול, רקסי) שיעבור גם הוא על סיפור שלכם ויבדוק שגיאות כתיב, בעיות בעלילה וכו.





ציטוט ההודעה