פריקה- כנסו.
על החיים וכל השאר.
מאהבה לשנאה מאחווה לקנאה יחסים לא מוגדרים
פותח את הפה אבל מוציא את כל הדברים הלא נכונים
חוסר אונים, הזמן התקדם אבל כאב לי יותר עם השנים
הדברים נעשים שוב לא מובנים, ואני לא מצליח אותם לפענח
למה לריב כל כך הרבה בשביל מה שוב להתחיל להתווכח
בשביל התואר "מנצח" מה זה שווה אם בסוף אני בודד
אם בסוף אין מי שיעזור לי עם הצרות להתמודד
מטרפד, כל דבר טוב עם מילים שבאות מחיפזון
למה אלוהים נתן לי פה אם הוא מביא לי רק אסון
נגמר לי הרצון, החיים והגורל הביאו אותי לשיגעון.
איבדתי אדם אהוב ונגמר לי הרצון לחיות
למה אלוהים לוקח את מה שהוא טרח לעשות
למה לו לבנות, אם הוא מתכנן הכול להרוס
איך בשנייה אחת הוא גרם לעולם שלי לקרוס
הוא הראה מי "הבוס" אלוהים נתן וגם לקח
אבל מה עשיתי כל כך רע שהוא לקח לי אח
עליי לא פסח, לא משנה שאני מרגיש כאב
בן אדם כל טוב למה אלוהים חייב להתערב?
שבר לי את הלב, יותר חזק מכל בחורה
במחשבה שנייה, האסון שקרה, נתן לי הארה
אין לי בחירה, אני לא יכול לשנות מציאות כה מרה
נפגעתי פעם אחת ואני מחליט לנטוש את הסירה.
מה עוצר בעדי מלטעון אקדח וללחוץ על ההדק
עברו כבר שמונה שנים ועדיין נותר בי סדק
בעולם הזה אין צדק, תפוטר בכל מקרה לא משנה הוותק.
ציטוט ההודעה
