האנגאובר .
חבטות חזקות נשמעו ממפתן הבית .
אילנה מיהרה אל הדלת ופתחה אותה .
ליהי נכנסה מבוהלת אל הבית .
"הם רודפים אחרי" היא צרחה "הם רודפים אחרי" .
אילנה נעלה את הדלת והרגיעה את ליהי .
מיד התחילה בשאלותיה בנמרצות .
אבל ליהי רק המשיכה לצרוח .
"מי רודף אחרייך ?" צעקה אילנה .
"הם , אני שומעת את הצעדים במדרגות !" היא אמרה והסתתרה מאחורי הספה .
אילנה התקרבה אל הדלת .
שום צעדים לא נשמעו מחוץ לדירה .
ליהי התכווצה בפינה , "הם שם , אני יודעת . אני שומעת אותם , זה כל כך חזק"
היא החזיקה את ראשה בכוח "בום , בום , בום , את לא שומעת ?!" צרחה .
אילנה התכופפה אל ליהי , דואגת לשלומה .
השעה הייתה מאוחרת , שעה לפני עלות השמש .
שתיהן היו עייפות עד מאוד .
ליהי קמה והלכה את השירותים , מתנדנדת מצד לצד .
ריח של אלכוהול נודף מפיה .
כדורים בכיס האחורי של מכנסה .
אילנה הביטה בה מזועזעת .
זאת לא הבת שהכירה .
המושלמת , עם הציונים והחברים .
מה חסר לה ?
מה היא צריכה ?
אילנה הלכה אל השירותים ועזרה לליהי לקום .
עיניה העייפות כמעט נעצמו .
היא עזרה לה לשכב וכיסתה אותה .
"אימא , הם כאן , אני שומעת אותם" בכתה בכי חרישי .
דמעות נזלו על אפה .
אילנה סגרה את הדלת וקרסה על הספה שבסלון .
הלילה לא תוכל לישון .
ציטוט ההודעה
