נישאר אדיש , קורה קדיש , הזמן כבר לא עובר
אני עוצר שואל עצמי האם יכל להיות אחר
אני מאחר ממני לאחר , מעביר את כל התחושות
שוברת ת'רצונות , בתוך עצמי מגלם פנים אחרות
פנים שמזכירות , מתחרפן רותח על עצמי שוב
מנסה לקבור עצמי בחול , ולעולם לא לשוב
אני עושה את העיקוף , אבל זה מעריך את הדרך
מתי אני ילמד שלדפים האלו יש הרבה ערך
הייתי מלך , בתוך חלומותיי נקטפתי בטרם אט
זה אומר בלי כתיבה אין עט , אני מתלבט
אם לגמור עכשיו הכול , או לחכות לכולם
לכל אלו שהכרתי , אבל לא הכירו בי לעולם
אז ממש מאותה סיבה , מבפנים אני רקוב
כי פג תוקפה של השמחה , אז נהייתי עצוב
נהייתי עזוב , כי אומרים שאני לא חברותי
אבל יש לי מלא חברים אנוכי , אני ועצמי



ציטוט ההודעה




