אז כתבתי את מה שהרגשתי
על עוד איזה דף שתלשתי
ממחברת שלמה של אכזבה
שכולה התחילה ונגמרה באהבה
סימן שאלה, לא מקבל תשובה הגונה
אני לא מכונה, גם לי יש רגשות
זה כואב שהלב שלך עולה בלהבות
מלא באכזבות שיצרו חלומות
שלעולם לא יתגשמו, התנפצו
ואת הלב שלי ביחד איתם שברו.
אבל כמו תמיד אני נשאר לבד
כי נמאס לי מכל הקונספט של ביחד
למה לתת יד אם בסוף היא תיכרת
אם אהבה זה חיים אז אני נחשב מת.
נחשב מת ולא רוצה להתעורר
מפחד בטעם שלה להיזכר
ולהבין מה גרם ללב שלי להישבר
אם אהבה היא יופי מעדיף להיות עיוור
נהיה חיוור, רק המחשבה עצמה ממוטטת
רוצה לצעוק אבל נמצא במצב של רטט
מרטט עובר ללא זמין,לעוד רומן שיגמר לא אמין
מסרב להאמין, שהתקופה הטובה ההיא עברה
מעדיף לשקוע בעבר לחזור לתקופה היפה
שהייתה, שעוד הייתי מעלה חיוך על הפנים
שאת עצמי הצלחתי בסופו של דבר להקים
אבל הפעם נפלתי לתהום אין סופי
אחרי רומן כזה לעולם לא אהיה שוב עצמי.
תגובות בונות והצעות לשיפור בבקשה.![]()





ציטוט ההודעה





