חשיפה
חשיפה היא השליטה על כמות האור המגיעה לחיישן האור הדיגיטלי. הסוד בצילום טוב הוא מידה מאוזנת של חשיפה לאור. יתר אור (חשיפת יתר) יגרום לסינוור של התמונה ו"השטחתה" ואילו חוסר אור (חשיפת חסר) יתן תמונה כהה שבה פרטים יאבדו.
שני מנגנונים שולטים על כמות האור הנכנסת: הצמצם (שפועל כמו האישון) וזמן החשיפה, המכונה מהירות התריס.
צמצם סגור ומהירות תריס נמוכה (זמן חשיפה ארוך), יתנו עומק שדה גדול (מרחק ארוך), המיועד לתמונות נוף. לעומת זאת צמצם פתוח ומהירות תריס גבוהה (זמן חשיפה קצר) יתנו עומק שדה רדוד (מרחק קצר). מהירות תריס גבוהה מאוד (זמן חשיפה קצר של פחות מ-1/4000 שנייה), תקפיא את התמונה. צילום בלילה מחייב מהירות תריס נמוכה מאוד (זמן חשיפה ארוך של כמה שניות). בצילום במהירות תריס נמוכה יש להיעזר בחצובה, מאחר שכתוצאה מתזוזות יד רעידות ונשימה של הצלם התמונה עלולה להימרח על סרט הצילום ולצאת מטושטשת .
מיקוד (פוקוס)
מיקוד של הצילום הוא כיוונון החדות של התמונה ביחס לאוביקט מסוים. תמונה לא ממוקדת תראה מטושטשת. לעתים המיקוד יהיה על אוביקט מסוים במטרה להבליט אותו ולהתעלם משאר הפרטים שבתמונה. ברבות מהמצלמות קיים מנגנון של מיקוד אוטומטי, שאותו ניתן לכבות, בעת הצורך, ולבחור במיקוד ידני. באחרות יש רק מיקוד ידני, המצריך טרחה מסוימת של הצלם. דגם נוסף של מצלמות, המיועד בעיקר לחובבים, הוא זה ששבו המיקוד קבוע, ואי אפשר לשנותו.
זום
המונח זום מתייחס ליכולת העדשה לשנות את אורך המוקד וכך לאפשר להתקרב ולהתרחק מהנושא המצולם מבלי להזיז את המצלמה. כך אפשר לצלם ממרחק אובייקטים ברורים ומפורטים, כאשר אין אפשרות להתקרב אליהם כמו למשל צילומי ציפורים וחיות. הצילום באמצעות זום פותח אפשרויות חדשות בצילום. עדשות זום הן קשות לתכנון ולפיכך איכותן האופטית במחיר נתון היא בדרך כלל טובה פחות מעדשות קבועות.
במצלמות דיגיטליות ממומש לעתים "זום דיגיטלי", שמשמעותו שמירת חלק מהתמונה והצגתה כך שהאובייקט נראה גדול יותר, אולם מכיל את אותה כמות פיקסלים. ניתן לבצע פעולה זהה על כל תמונה דיגיטלית בכל תוכנה לעריכת תמונה, ויש הטוענים שתיאור המוצרים בצורה כזאת מהווה הטעיית הצרכן. זום דיגיטלי אינו מומלץ לשימוש, מכיוון שהוא מוריד את איכות התמונה בהרבה.
(נלקח מויקיפדיה)
הסברים פשוטים לגבי צילום!
ציטוט ההודעה
