הפעוטון של איילה


פרק ב'
בדף הקשר נרשם "אילה וצפורה", ואני הערכתי מאוד את הגננת צפורה המקדימה את שם העוזרת לשמה. איציק חזר מאושר בכל יום ודבר המון על אילה. האמת, גם אני אהבתי אותה מאוד. הפירגון הרחב בעיניה בכל פעם שבקשתי ממנה להעביר לציפורה את תודותיי. שתיקתה ונעימותה. האצילות והמבט העמוק, הרגוע. היה מה לאהוב בה, ואלף פעמים ברכתי את השם על השכנה הטובה שזימן לי.
חודש אחר כך, התלבטה גברת לזרוביץ- השכנה בדירה מתחתיי- אם להשאיר את הפעוטה שלה שנה נוספת או להעלותה ל'גן גדולות'. "זה חבל לי, מצד אחד," כך אמרה. "אילה וצפורה הן מצוינות. וכמה יראת שמים מכניסה אילה בריכוז..." גביע הלבן נפל מידה אל מרצפות החצר, והיא נאנחה והתכופפה להרימו, נוטף נוזל לבנבן וסמיך. "צפורה," תקנתי אוטומטית. "היא מעבירה את הריכוז."
רק אז הבהירה לי גברת לזרוביץ בתמיהה ש'אילה היא הגננת, גילי. לא ידעת?'
אבל גם בשבוע אחר כך, כשפגשה אותי צפורה במדרגות, סיפרה לי על איציק וחוכמותיו, ו"כמה אני נהנית לחנכו ולהחדיר בו יראת שמים. את בטח רואה את התוצאות."


שלושה שבועות אחר כך ילדה ציפורה בן למזל טוב. צפורה גרה בבנין הסמוך, וביום בו שבה לביתה, עייפה ומאושרת, שלחתי לה עוגה. שלוש קומות, הרבה טרחה והרבה לב.
"אמא שאלה איזה הכשר החומרים," דופק אליעזר בנה.
"הבד"ץ" אני מחייכת. באמת שכחתי לציין זאת.
דקתיים אחר כך הוא מופיע שוב: "אמא שאלה מה עוד אתם אופים בתנור."
"רק פרווה," אני בטוחה. "והכל בד"ץ. תגיד לאמא שהיא יכולה להיות רגועה."
ארבע דקות עברו עד שפגשתי בו שוב, סמוק ומתנשף: "איזה הבד"ץ?" הוא מברר.
"ירושלים, העדה החרדית." היה עלי לדייק יותר, כנראה. טוב שיש אנשים המקפידים כל מה שהם אוכלים. אני חוזרת לטגן חביתות. אדים בחלל המטבח ולחם פרוס על השולחן. שוב דופקים.
"אמא שואלת אם ניפית טוב את הקמח."
"כן," אני מחייכת, והרגשה חמצמצה עולה בי. בפעם הבאה כבר קילפתי מלפפונים. מלפפון אחד נפל מידי והתגלגל בעליזות עד למדרגות.
"אמא שואלת באיזה ביצים את משתמשת. ואם את יודעת לבדוק היטב." לא, ילד.
השאלה האחרונה היתה לגבי המרגרינה: "יש בזב מרגרינה? פשוט-" הוא ממהר להסביר- "אנחנו לא אוכלים ת'שומן המזיק הזה."
"יש," אני מודה.
אחרי דקתיים מונחת שוב העוגה על שולחן ביתי: "אמא אמרה תודה רבה, אבל אין צורך. בכלל לא שולחים לנו אוכל, כולם יודעים. עדיף, אם אפשר, בגד לתינוק." וכבר הוא מסתלק במורד המדרגות.


מצפה לתגובות.