סרטיו של אבי נשר - באסה או קלאסה| חלק -1
סרטיו של אבי נשר - באסה או קלאסה
לרגל עלייתו לאקרנים של "פעם הייתי", סרטו החדש של אבי נשר, עינב שיף החליט לחזור אל סרטיו הישראלים של הבמאי ולהכריע: באסה או קלאסה?
------------------------------------------------------
------------------------------------------------------
אבי נשר הוא אחד מבמאי הקולנוע היחידים בישראל ששמו הולך לפני שחקניו בסרטים שאותם יצר. חרי הכל, סרט הביכורים שלו הוא סרט שמיליוני ישראלים יודעים בעל פה והקולנוע הישראלי חייב לו חלק גדול מהפיכתו לז'אנר מצליח ומשגשג קופתית ולא רק איכותית. עם יציאת "פעם הייתי", סרטו החדש, לאקרנים כדאי לבחון את פילמוגרפיית העבר של נשר ולראות איזו מיצירותיו שרדה את מבחן הזמן ועל איזו מהן ניתן לוותר, אפילו ביום העצמאות.
(הערה חשובה לדקדקנים: אבי נשר יצר שנים רבות בארצות הברית. עם זאת, הרשימה הבאה כוללת רק את אלה מסרטיו שנחשבים במובהק לישראלים)
------------------------------------------------------
הלהקה (1978)
אין יותר מדי מה לומר על הסרט שהפך לטקס יום עצמאות קבוע ומכונת זמן לשחקנים ויוצרים, שמביטים בעצמם דרך מסך אחד הערוצים המסחריים, מנענעים את ראשם ואומרים לכתב התורן "לא ייאמן כמה שיער היה לנו". גידי גוב הוא גידי גוב, גילת אנקורי היא גילת אנקורי ואפילו טוביה צפיר הוא טוביה צפיר. השירים עדיין מביכים, התסריט לא מעיד דבר על יכולותיו של אבי נשר בהמשך וגידי גוב היה מגניב בהרבה ב"דיזינגוף 99". מה שכן אפשר לומר זה ש"הלהקה" הוא כנראה הסיבה בגינה רצה רפול לפרק את הלהקות הצבאיות.
באסה או קלאסה: באסה
-------------------------------------------------
דיזינגוף 99 (1979)
הבכורה האמיתית של נשר: גם אחרי למעלה מ-20 שנה הוא עדיין סרט הדוניסטי להפליא, עם תסריט מדויק ופסקול אדיר, כולל אחד הרגעים היפים והנדירים של פורטיס. בנוסף, לא יעזור עד כמה כוורת הפכה את גידי גוב לאייקון פופ והבחור המגניב בישראל, "דיזינגוף 99" תמיד יהיה הנקודה שבה הוא הפך לאחד הגדולים באמת – עד שלואי להב מחק לו את הקול. הערה לסיום לגלי עטרי: ההסתייגות הקבועה מסצנת השלישייה, לקול צהלת אובססיית העיתונים מאותה סצנה, אינה הולמת את מעמדך. קחי את זה בקלות, זה עדיין רגע בלתי נשכח בתרבות הישראלית.
באסה או קלאסה: קלאסה
-------------------------------------------------------
הפחדנים (1980)
סרט שנעשה בתקופה שהקולנוע הישראלי הפך לבית חרושת לקוריוזיום ולכן גם הוא עצמו קוריוז. הסרט נחל הצלחה מסחרית פחותה משל "דיזינגוף 99", למרות האיכויות הנשריות שיש גם בו. למעשה, "הפחדנים" הוא עוד הוכחה למחויבות ולתשוקה של נשר לקולנוע הז'אנרי, שהיא מאוד נדירה בישראל, בדיוק כמו שהיה ב"שוברים" (ע"ע) הפחות מוצלח.
באסה או קלאסה: קלאסה
קרדיט לוואלה
המשך חלק-2 שבוע הבא.
ציטוט ההודעה
