שיר שמחפש לחן
כתבתי שיר ואני מחפש בשבילו לחן... הוא הולך ככה:
[התחלה]
לפעמים... אני לא מבין למה ואיך, אף אחד לא... דומה לחברו? הרי בסופו של דבר... כולנו בני אדם...
[בית 1]
אתמול רק הלכתי ברחוב וניסיתי לסובב את הראש אך זה קורה עוד פעם אני רק רוצה לפרוש אני רואה אנשים "איך הם מסתדרים בחיים?" אני חוזר הביתה ומתחיל לכתוב את השיר שבסוף לפני קהל שלם אני אותו ישיר אך פתאום זה קורה הדמעות זולגות שוב מטשטשות את העיניים הם זולגות על השולחן הם מגיעות לרגליים ואז אני נזכר שאת ההרגשה אני מכיר, לא לא רק את היום הזה אל תזכיר...
[פזמון]
אני יושב בחדר לבד בוכה מסתכל על החלון מסתכל ותוהה מתי רק מתי היא תצא בריאה ושלמה ותגיד לי "אני אוהבת אותך" ואז אני מנסה לנגב את הדמעות אך הם שוב זולגות אני מלא עצבים היא ילדה קטנה! היא לא עשתה לאף אחד רע! למה היא צריכה להתמודד עם הכאב הנורא?
[בית 2]
אני יושב בבית מעביר את הזמן פתאום באה הבשורה שנכנסה לי ליומן היה רשום שם שהיא צריכה ללכת למקום אחר אנשים זרים שלא מכירים אז אמא נלחצה ואבא רק רצה להרגיע אותה ואני שהייתי אז קטן לא הבנתי על מה מדובר? ואמרתי מה אני לא יראה אותה? ואז החלטתי אני נוסע איתה! אמא השיגה קשר עם כל העיתונים שרק אפשר לגייס כסף לפני שיהיה מאוחר אבל במשימה היא נכשלה אך לא התייאשה היא הביאה את הפיתרון לפה ארצה! ואז היא נסעה לבית החולים בחיפה ששם היא נשארה ואני כל בוקר רק רציתי אותה ואז אני נזכר שאת ההרגשה אני מכיר, לא לא רק את היום הזה אל תזכיר...
[פזמון]
אני יושב בחדר לבד בוכה מסתכל על החלון מסתכל ותוהה מתי רק מתי היא תצא בריאה ושלמה ותגיד לי "אני אוהבת אותך" ואז אני מנסה לנגב את הדמעות אך הם שוב זולגות אני מלא עצבים היא ילדה קטנה! היא לא עשתה לאף אחד רע! למה היא צריכה להתמודד עם הכאב הנורא?
[בית 3]
אמא נשארה איתה ואבא ואני עזבנו את חיפה כל בוקר נסענו לבקרה ורק עודדנו אותה "תהיי חזקה!" אך פתאום באמצע הערב אבא ואמא נכנסים איתה לחדר אני מחכה בחוץ לחוץ ועצבני ותוהה מה איתי? פתאום הם יוצאים ואבא אומר הפעם אני לא יחזור איתך! מיד פרצתי בבכי שאלתי למה אבא משהו קרה? הוא אמר לא... אנו שולחים אותך הביתה מיד הותקפתי בהלה שאלתי איך אבא? למה? הוא אמר לי ששש... אין זמן להסברים אתה חוזר הביתה עם חברים. וכשחזרתי הביתה פשוט לא הפסקתי לחשוב עליה ואז אני מבין שאת ההרגשה אני מכיר, את היום הזה אני לא רוצה עוד להזכיר...
[פזמון]
אני יושב בחדר לבד בוכה מסתכל על החלון מסתכל ותוהה מתי רק מתי היא תצא בריאה ושלמה ותגיד לי "אני אוהבת אותך" ואז אני מנסה לנגב את הדמעות אך הם שוב זולגות אני מלא עצבים היא ילדה קטנה! היא לא עשתה לאף אחד רע! למה היא צריכה להתמודד עם הכאב הנורא? *2
[סיום]
ואז... לפעמים מגלים... שאת ההרגשה... אי אפשר תמיד להביע במילים... אני רק רוצה להפסיק לשמוע... ולהרגיש... את מה שהרגשתי... אז... תמיד...
כל מי שיכול לעזור שישלח לי קובץ עם הלחן תודה!
ציטוט ההודעה
