אוקיי, חזרתי מהחלק הראשון של הטיול וזאת הייתה באמת חוויה מעולה,
אבל כמו שאתם יודעים ראפ כותבים לא כשהמצב הכי מזהיר אז הנה אלתור שלי אחריי טיול שהרגשית זוועה.
כמה דגשים:
*זה לא מה שאני מרגיש כלפיי טיולים היום למשל דווקא נהנתי ועוד סחבתי עוד תיק של ילדה ותג'ריקן.
*האלתור הוא במצב שהייה לי ממש קשה וכאב לי הראש.
*השתמשתי בהרבה הקצנה.
באלי למות, זו לא האיכות* זו הכמות**.
תעזבו אותי באמא, אני רוצה לפול,
תשאירו אותי לזחול, דאמ הלך לי הקול.
צורח באוויר וזה מרגיש אינסטורמנטאלי,
פאק ללכת כבר נמאס לי, אני לא פנומנאלי.
רואה הכל בטשטוש המצב כלכך הזוי,
קבלו חיזוי, לא יוצא מחר לטייל באיזה חור,
הכל גם ככה שחור, זהו אני נשאר מאחור.
סיימתי, מניח את המייק זו הברקה של רגע,
כי כשאני על סף קריסה תמיד נכנס בי איזה נגע
*כל הזמן אומרים לנו כמה אנחנו איכותיים
** הכמות של המרחק של הטיול
ושוב שיהיה מובן אני כבר מת להגיע לשם לחלק השני פשוט אני לא מצליח לכתוב סתם על דברים טובים![]()



ציטוט ההודעה








