[טקסט]משהו ישן..
מתפרץ כמו הר געש-הלבה נחשבת לדמעות
הדמעה היא בעצם תלות שמייצגת הרגשות רעות
בכנות אני יכול להגיד רק שהמניע הוא קנאה
מתבסס על אמת-כי בעצם כל דבר קטן=שנאה
נכנס לחדר עגול-מנסה אך לא מוצא את הפינה
רוח וצלצולים-מובייל שלא נגמר ומוביל לחנינה
כמו רגש לא נגמר-חוצה את הלב כמו ים סוף
אם הכאב היה כנפיים-כבר הייתי יכול לעוף
צמרמורות ורעידות בכל הגוף-כמו אהבה ראשונה
כמו נשיקה ראשונה-כמו הרגשה של ילד בדרך נכונה
מכוונים אותו להיות הכי טוב-אבל הוא ייצא אחרון
רק בדרך קשה וייסורים-הוא יצעד אל הפיתרון
צריך להיות מתוק במידה מסוימת-אך עדיין כאוב
כי לא משנה מה יגידו-טמטום זהו מושג שהוא אהוב
כולם מטומטמים-רק לא מודעים לכך רציונלית
הכי טוב לעשות את הדברים בצורה בנאלית
לא כותב עם הלב אבל כותב עם הרגש
חולה בנפש-זה רק מושג לעוברי אורח
ממשיך לצעוד לבד בחושך ברחוב האהבה
הגב למטה-אבל ממשיך לזמזם את התקווה
גורם חיצוני מהווה השראה-מהווה רק גירוי
החיים הם רק חבל-שבתוכם אתה הוא השבוי
אתה חוזר ואין תשובה-כמו הד בחדר ריק
אתה הוא אחד-שיעשה טייק אחר טייק
אחר מרדף אחר מכונית שהיא מכוונת להרוג
אני כבר מדמיין אותי סבא-שלא יודע לסרוג
כי אין זמן בשעון-השמש מתחלפת בירח
עוד לחשוב שלפני שנה היינו בעידן הקרח
התקווה מתחלפת בריאות שמסמלת ירוק
פרח,מכחידים הכל שחור ואני מתחיל לצחוק
סופ סוף יש לאן לחתור-גם אם אין לי משוט
מצביע על כוכב-הראש מתחת לעץ שעומד לכרות
את כל החבלים שמחברים ביני לבין היותי עצמי
אני בעצם תגלית רוחנית,כוחנית של מי?של עצמי
דרך סלולת אפר-אך הדרך נראה כמו סוללה לא טעונה
אך אני יודע לאן אלך-אבל לא יודע לאן הדרך הבאה פונה
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
