הלכות ערב תשעה באב
הלכות ערב תשעה באב
בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים.
ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איסור אפילו באכילת בשר דגים, וכן נוהגים שלא לשתות שכר (בירה) או שאר משקאות חריפים בסעודה זו. והנוהג לשתות תמיד אחרי סעודתו מעט משקה חריף כדי לסייע לעיכול (כגון וויסקי) יש לו על מה שיסמוך לנהוג כן גם בסעודה המפסקת.
וכן אסרו חכמים לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. ואפילו שתי ביצים, האחת רכה ואחת קשה, נחשבות לשני תבשילים לענין זה. אבל שני תבשילים שנתבשלו בקדירה (סיר) אחת, וכן הדרך לבשלם בכל ימות השנה, כגון מרק ירקות, או פלפל ממולא באורז וכדומה, נחשבים לתבשיל אחד, ומותר לאכלו בסעודה המפסקת. וכן לא אסרו חכמים אלא שני מיני תבשיל, אבל מאפה כגון לחם, אינו נחשב כתבשיל לענין זה וכן מותר לאכול כמה מיני פירות וירקות חיים (לא מבושלים) בסעודה זו, אבל אם בשלם או כבשם, כמו מלפפון חמוץ כבוש, הרי הם נחשבים כתבשיל לענין זה.
יש נוהגים לאכול פת עם אפר (שעושים מנייר שרוף וכדומה) בסעודה המפסקת, ואמרו רבותינו (תענית ל.) שרבי יהודה ברבי אלעאי היה נוהג לאכול פת חריבה (יבשה) במלח, ויושב בין תנור לכיריים (מקום הבזוי שבבית), ושותה עליה קיתון של מים, והיה נראה כמי שמתו מוטל לפניו. וכעין זה ראוי לנהוג.
נהגו לשבת על הקרקע בסעודה המפסקת, וראוי שלא לשבת על הקרקע ממש, משום שיש אומרים שעל פי דברי המקובלים אין לנהוג כן, אלא ישב על הקרקע ויניח תחתיו שמיכה או שטיח, ולא ישבו שלושה אנשים ביחד בסעודה המפסקת, כדי שלא יתחייבו בזימון, אלא ישבו כל אחד במקום אחר.
כל האמור לעיל אינו אלא בסעודה שאוכל אחר חצות היום, והיא סעודה מפסקת, דהיינו שהיא הסעודה האחרונה שלפני הצום, אבל אם אוכל אחריה עוד סעודה, אפילו אם אוכלה אחר חצות היום, אינה נחשבת לסעודה המפסקת. וכן אם אוכל קודם חצות היום, אפילו אם אין בדעתו לאכול סעודה נוספת עד הצום, אינה נחשבת לסעודה מפסקת.
ציטוט ההודעה
